הנוירולוגיה של ה׳אום׳

צ׳נטינג אום הוא תרגול הודי עתיק ומאוד נפוץ. בדרכו הסקרנית של עולם המחקר ניסו חוקרי מוח לפענח את היתרונות הבריאותיים עליהם דיווחו המתרגלים של אותה שירה. מה הופך אום לתרגול נוירולוגי כל כך טוב?

 

יש אנשים שאוהבים צ׳אנטניג. אני לא אחת מהם. כבר שנים שאני מתרגלת ׳אום׳ ברטריטים. למעשה אני אוהבת את התרגול הזה יותר ממה שהייתי מוכנה להודות. התרגול הוא פשוט תרגול טוב. טוב לגוף וטוב לנשמה. מכיוון שכל תרגול שמשפיע על הגוף ועל התודעה עובר דרך מערכת העצבים החלטתי להתעמק ב׳אום׳ מבחינה נוירולוגית, הן בספרות והן באימון. 

 

התרגול עצמו

ישנם תרגולים שונים מעט שונים של צ׳אנטינג של אום. אני מתייחסת לתרגול אותו למדתי בויג׳נאנה יוגה.

תרגול אום מורכב משלושה צלילים a,u,m. כל אחד מהם מבטאים באריכות 3 פעמים תוך נשיפה ארוכה, ובסופם משמיעים ׳אום׳ ארוך שלוש פעמים כאשר רוב הנשיפה מוקדשת לצליל m. התרגול נעשה בישיבה זקופה וכולל גם מודרות של הידיים. 

 

השפעות תרגול אום על המוח

בבדיקות MRI נמצא שצ׳אנטינג של אום גורם לירידה בפעילות המערכת הלימבית, שקשורה בתגובה רגשית, ומעלה פעילות חשמלית באזורים הפרה-פרונטלים הקשורים בחשיבה ובריכוז.

כתוצאה מכך מעריכים שתרגול אום יכול לעזור בויסות רגשי. תרגול אום הוצע, למשל כאפשרות לטיפול בדיכאון. 

 

השפעות אום על מערכת העצבים האוטונומית

שימוש במיתרי הקול

הפעלה של מיתרי הקול מפעילה ישירות את מערכת העצבים הפאראסימפטתית* המשרה תחושת רוגע וגם מורידה בין השאר, לחץ דם, קצב לב וקצב נשימה. אין פלא שמרגישים שלווה מסויימת אחרי תרגול אום, וגם לא מפתיע שמחקרית התרגול נמצא כמפחית לחץ דם וקצב לב. (לפוסט בנושא תרגול נשימה ליתר לחץ דם)

התבוננות

מכיוון שאני עסוקה באופן רציף במעקב אחרי דפוס הנשימה שלי, בדקתי את מצב בית החזה גם בזמן תרגול האום, ולהפתעתי מצאתי שבתרגול הזה, מיקום הנשימה משתנה באופן עקבי בהתאם לצליל שיוצא מהגרון.

כך ביטוי a מפעיל את החלק העליון של בית החזה, 

הצליל u מפעיל את החלק האמצעי של בית החזה

והצליל m מפעיל את החלק הנמוך ביותר בבית החזה. 

 

בעיני זה היה גילוי מהפכני ובעל חשיבות עצומה. הן לתרגול, והן מבחינת ריפוי. כל אזור בבית החזה משפיע אחרת על מערכת העצבים, והנה דרך ביטוי צליל אפשר לבחור את המיקום שממנו מתבצעת הנשימה. 

משמעות עצבית של נשימה מאזורים שונים של בית החזה

נשימה אל החלק העליון של בית החזה 

כששאלתי אנשים מכל העולם שהיו איתי ברטריט מהו הצליל שמפיקים בתרבות שלהם כתוצאה מפחד כולם ענו a. 

נשימה מחלקו העליון של בית החזה קשורה לתגובת fight or flight. הפעלה חזקה של מערכת העצבים הסימפטתית. אדם שחווה פחד או סטרס פתאומי ינשום מהחלק העליון של בית החזה. גם אם הבהלה תגרום לעצירת הנשימה, המיקום בו יוחזק האויר הוא גבוה לכיוון הגרון.

הפעלה של חלק זה של מערכת העצבים גם קשור לשחרור הורמונים כמו אדרנלין למשל. 

כמאמר השיר: “..and I’ll scream from the top of my lungs..״

נשימה אל החלק האמצעי של בית החזה

קשורה גם היא להפעלה של המערכת הסימפטתית אך בעוצמה נמוכה יותר, היא קשורה לריכוז, דריכות, ומהירות תגובה. כשנשמיע את הצליל u יופעל החלק האמצעי של בית החזה. הצלעות יתכנסו והאויר יצא.

נשימה אל החלק התחתון של בית החזה

בזמן ביטוי הצליל m.. האויר ידחף החוצה על ידי הפעלה של הסרעפת. בהשמעה ארוכה של הצליל נוכל להרגיש את הסרעפת עולה ממרכז הגוף למעלה לכיוון פנים בית החזה. 

הפעלה של הסרעפת מגרה תאי חישה ואלו יוצרים הפעלה של עצב הואגוס, ומכאן הפעלה של מערכת העצבים הפאראסימפטתית. זו המערכת המרגיעה, הקשורה למנוחה וריפוי. זה גם הצליל שנוציא כשננסה לשלוף מידע מהזיכרון. 

 

היתרון הנוירולוגי של הפעלה של כל בית החזה

תרגול אום מאפשר אימון גם לאזורים בבית החזה אותם הזניח דפוס הנשימה שלנו, ומגביר באופן כזה את טווח הפעילות של השרירים ומנעד הפעילות של מערכת העצבים.

חשוב לציין שפרנאימה (תרגילי נשימה) היא דרך אחרת לתרגל את מערכת העצבים, בעיקר כאשר התרגול מגוון ושם דגש גם על המקומות החלשים יותר של מנעד יכולת הנשימה. גם לאסאנה, כמובן, מקום חשוב בתרגול יכולות הנשימה, למשל דרך שיפור היציבה.

על החשיבות הרפואית והרגשית של הרחבת מנעד הנשימה בפעם אחרת.

תרגול בעידן המודרני

מנטרות ניתנו בעבר באופן אישי ממורה לתלמיד. אפשר להניח שהיוגים הקדומים, מתוך התבוננות בגוף, הכירו את ההשפעה של הצליל על הגוף גם אם לא הכירו את המושג ׳מערכת העצבים׳. אפשר להניח שמורה אשר בילה שעות רבות עם תלמיד הכיר אותו היטב, ומתוך התבוננות על הנשימה שלו, אופיו ונטיותיו הגופניות ידע להתאים לתלמיד באופן אישי צליל או מילה שיחזקו את הצדדים החלשים של מערכת העצבים שלו. 

היום, כאשר הקשר הישיר בין מורה לתלמיד התחלף בקבוצות גדולות של תלמידים השיטה קצת משתנה. ללימוד ממורה עדיין יש תפקיד מאוד חשוב, אבל האחריות לא מוסרת מהתלמידים. חשוב לחקור לבד את הנשימה וללמוד את המשמעות שלה. אז נוכל לבחור תרגילי נשימה בהתאם.

שימוש בצליל ביום יום

אם נרצה להוסיף תרגול צליל לאדם אשר מתקשה לדוגמא ׳לנשום אל הבטן׳ (מתקשה בנשימה סרעפתית) נוכל לבחור עבורו צליל שיעודד הפעלה של הסרעפת, כמו למשל הצליל m.. אשר אפשר בקלות לתרגל אותו בנשיפה ארוכה בזמן ישיבה בפקק או נסיעה במעלית. 

לסיכום:

תרגול אום הוא קל ונעים לגוף ולמוח. בתרגול נכון הוא מפעיל באופן שווה את כל מערכת העצבים האוטונומית, ולכן יכול לתרום לכל אדם. יש החושבים שיתרונות נוספים שהוא מספק קשורים בויברציה שיוצר הצליל בגוף אך את זה מורכב לחקור. בטווח הקצר התרגול מרגיע את הגוף והמוח, ובטווח הארוך הוא משפר יכולות שרירים ועצבים. אולם בשביל להנות מיתרונות אלו חשוב להתמיד. ולכן: 

מומלץ בחום לתרגל אום. 

 

סדנאות נוספות ברחבי הארץ אחרי חופשת הקיץ, וכן קורס פראנימה בהיבט נוירולוגי מנובמבר ב׳ויג׳נאנה יוגה תל אביב׳.

שלכם, זהר

∼∼

 

*להרחבה על מערכת העצבים האוטונומית לחץ כאן

:reference

Autonomic changes during “OM” meditation. Telles S, Nagarathna R, Nagendra HR. Indian J Physiol Pharmacol. 1995 Oct;39(4):418-20.

Directional brain networks underlying OM chanting.Rao NP, Deshpande G, Gangadhar KB, Arasappa R, Varambally S, Venkatasubramanian G, Ganagadhar BN. Asian J Psychiatr. 2018 Oct;37:20-25

Immediate benefits of “Om” chanting on blood pressure and pulse rate in uncomplicated moderate hypertensive subjects, Jyoti Arora, Namrata Dubey. National Journal of Physiology, Pharmacy and Pharmacology  Accepted: April 25, 2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *