אם זה המצב, הקיץ או הקורונה .. סטרס כרוני הוא חלק מהחיים והוא לא בריא.
ללמוד איך להפחית מתח הוא צורך אמיתי בחיים המודרנים. לשמחתנו יש תרגול פשוט ויעיל להפחתת סטרס.
תרגילי הנשימה בהקלטות של האתגר מפחיתים סטרס בזכות הפעלה של המערכת הפאראסימפטתית.
אין צורך בציוד, אין צורך בקורסים יקרים, או במורה פופולרי. במה יש צורך? מוטיבציה ויכולת התמדה.
אתגר 10 ימים של תרגיל נשימה פשוט לביצוע, 9 דקות פעם או פעמיים ביום. אני מספקת את ההקלטה – אתם את ההתמדה. מי מצטרף?
כתבתי הסבר קצר על מהות התרגול, מי שרוצה לדלג מוזמן לעבור ישירות לקישור לאתגר:
קישור לדף האתגר
למה תרגיל נשימה דווקא מסוג זה:
תרגיל זה משנה את דפוס הנשימה הרגיל. אם נמדוד את קצב הנשימה שלנו נגלה שבזמן סטרס הנשימה נוטה להיות מהירה ורדודה. דפוס הנשימה קשור ישירות למצב של מערכת העצבים. נשימה מהירה, קשורה בתגובת סטרס בעוד שנשימה איטית – קשורה לרוגע.
הקשר בין קצב הנשימה למערכת העצבים
קצב הנשימה משפיע על המוח, וגם מושפע מהמוח דרך מערכת העצבים האוטונומית. אם הגוף או המוח מרגישים מצוקה – תופעל מערכת (fight or flight (or freeze, אז עולה קצב הנשימה בנסיון להגביר את כמות החמצן הנכנסת לגוף. אולם דפוס נשימה מהיר שנמשך לאורך זמן קשור בסטרס כרוני ועלול לגרום נזק.
נשימה איטית לעומת זאת, יוצרת תחושת רוגע ומכניסה את הגוף למצב של rest and digest. בתרגול נשתמש במודעות כדי להאט את קצב הנשימה ולהעביר את הגוף ממצב של מתח למצב של רגיעה.
הקשר בין מיקום הנשימה למערכת העצבים עובר דרך עצב הואגוס
בנוסף לקצב הנשימה, המשפיע ישירות על מרכזים במוח, נכוון גם את מיקום הנשימה כדי להשפיע גם על עצב הואגוס.
הנשימה האיטית, אם היא מתרחשת גם על ידי הפעלה נכונה של הסרעפת, מפעילה את עצב הואגוס. עצב זה קשור למערכת העצבים הפאראסימפטתית (המרגיעה). מתוך מחקרים, אימון של נשימה סרעפתית מחזק באופן הדרגתי של הטונוס של עצב הואגוס.
מחקרים מצאו שאחרי אימון של מספר שבועות בנשימה בטנית מתגברת תחושת הרוגע, נמדדת ירידה בלחץ הדם ואף פוחתים סימנים של חרדה. רב המחקרים מתארים ניסויים בנשימה בטנית של 6-8 שבועות. מכאן שאם אחרי שבועיים תרגישו שהתרגיל תורם לכם כדאי שתשקלו להמשיך ולתרגל.
מוכנים להתחיל?
מומלץ לעקוב אחרי דף הפייסבוק של האתר,
או להצטרף ל קבוצת וואטסאפ של האתגר