מחקר חדש מצביע על קשר הדוק בין קצב לב למצבים פסיכיאטרים, וביניהם גם דיכאון. איך אפשר לדעת שאדם סובל מדיכאון לפי קצב הלב? ואיך תרגילי נשימה משפיעים על שניהם?

דיכאון בימינו הפך למגיפה. דיכאון מאופיין בתחושת עצב מתמשכת, ברצון לבכות, בתחושת יאוש. בהרבה מקרים דיכאון מלווה בחרדה. עוצמת הדיכאון יכולה להיות קשה אבל יש מקרים בהם הדיכאון הוא קל. לפעמים מדובר ביאוש ארוך ומתמשך שנקשר ל׳מצב הכללי׳ או לאירוע מסויים.
מעניין לחשוב על דיכאון כמצב בר שינוי. הבנות לגבי הקשר הגופני שלו מאפשרות לנו לחשוב על ריפוי שלא בעזרת תרופות אלא דרך הגוף. מחקרים חדשים קושרים מצב גופני למצב רגשי ובודקים את הקשר בין דיכאון לקצב הלב. מדוע דווקא הלב?

קצב הלב נקבע לא רק מרמת פעילות גופנית או מחסור בחמצן. מסתבר שקצב הלב מושפע לא מעט מהמצב הרגשי. בקרת קצב הלב קשורה במרכז הרגש במוח. למעשה זה מאוד אינטואיטיבי לנו: אם נחשוב על זה, ברור לכולם שמצב רגשי של התרגשות מעלה את קצב הלב.

כאשר חוקרים מדדו, לאורך זמן, את קצב הלב באנשים הסובלים מדיכאון אל מול אנשים בקבוצת ביקורת התגלו מספר מאפיינים מעניינים הקושרים דיכאון לקצב הלב. למשל:

1. קצב לב ממוצע גבוה יותר באנשים הסובלים מדיכאון.
2. לאנשים בדיכאון יש יכולת נמוכה יחסית לחזור למצב רוגע אחרי התרגשות. (מדד ה HRV שלהם נמוך יותר – להרחבה לחץ כאן)  
3. קצב הלב שבדרך כלל יורד בשעות הלילה, נשאר גבוה באנשים אלו לאורך כל היממה.

החוקרים הראו שעל ידי מדידת קצב הלב של אנשים על פני 24 שעות הם יכולים, ברמת דיוק של 90%, לזהות אם אדם סובל מדיכאון . 

כשקראתי את המאמר חשבתי שוב על האיכות שנמצאה במחקרים על תרגילי נשימה. עם תרגילי הנשימה הנכונים אפשר להשפיע בדיוק על המדדים שנמצאו קשורים לדיכאון. 

סוגים שונים של תרגילי נשימה יכולים להפחית את קצב הלב ולשפר את ערכי מדד ה HRV באופן די מהיר. תרגול של כ 6-8 שבועות יכול לשפר את פעילות מערכת העצבים הפאראסימפטתית ולגרום במקביל לשתי מדידות אלו להשתנות לטובה. 

זה נשמע כמעט לא אמיתי ששינוי נשימה יכול לשנות את מערכת העצבים אבל יותר ויותר מחקרים מראים שזה אכן כך. כל מי שהתנסה בתרגילי נשימה מכיר את ההרגשה הנעימה שיכולה להישאר בסוף התרגול, תחושת הרוגע והרעננות. 

איך נשימה משפיעה על קצב הלב?

נשימה תשפיע על קצב הלב באופן מידי, ועל מנעד קצב הלב לאורך זמן. איך זה קורה?תנועת הסרעפת בנשימה נכונה מגבירה את הירי של עצב הואגוס (כמו גם קצב נשימה איטי) וככל שעצב הואגוס פעיל יותר – קצב הלב יורד.
הואגוס הוא העצב הארוך והמשפיע ביותר בגוף. הוא עובר בין כל האיברים הפנימיים ומחבר בין רגשות, לנשימה, למערכת העיכול. 

בעודי כותבת שורות אלו התפרסמה ב ynet כתבה המתארת את השתלת קוצב הואגוס הראשון בישראל באדם הסובל מדיכאון כרוני. עוד כמה זמן יקח עד שאימון נשימה יהפוך לטיפול מומלץ על ידי מערכת הבריאות ויחסוך מאנשים להגיע להתערבות כירורגית או כימית?

כל תנועה נכונה של הנשימה הופכת לתרגול המחזק את העצב.
מספר גבוה יותר של נשימות נכונות במשך היום – יותר אימון לעצב.
ועצב שמשתמשים בו יותר – מתחזק יותר.
אם הנשימה לא מפעילה את עצב הואגוס – לאורך זמן הוא נחלש. 

לפעמים לוקח זמן ללמוד להפעיל נכון את הסרעפת, לפעמים זה נוגד את הנשימה הטבעית ולכן מרגיש כמו אתגר גדול, אבל זה אתגר ששווה לקחת. 

לנו כמורים ומטפלים חשוב להכיר את דפוסי הנשימה של התלמידים שלנו, לדעת להתריע על בעיה ולדעת לעזור בשינוי דפוסי הנשימה. שנה הבאה אלמד במרכז האקדמי וינגייט קורס ׳נשימה ככלי טיפול׳ עבור מורים ליוגה בהכשרה ליוגה תרפיה ומטפלים משיטות שונות. פרטים נוספים כאן

מי שזו עבורו הכרות ראשונה עם תרגילי נשימה מוזמן לדבר איתי או להצטרף לקורס להעמקת נשימה סרעפתית

עבורי זו שליחות. עזרו לי לעזור לכולם לנשום. 

מקורות

1. https://www.nhs.uk/conditions/clinical-depression/
2. https://neurosciencenews.com/depression-heart-rate-17011/
3.  Sudarshan Kriya yogic breathing in the treatment of stress, anxiety, and depression: part I-neurophysiologic model.Brown RP, Gerbarg PL. J Altern Complement Med. 2005 Feb;11(1):189-201. doi: 10.1089/acm.2005.11.189.
4. https://www.ynet.co.il/health/article/ryU3F1TVP