אתגר נשימה – טיפ ליום השני

נשימה בטנית

נשימה בטנית משמעותה שימוש בסרעפת כשריר עיקרי בזמן שאיפה. תנועת כיווץ הסרעפת מיישרת אותה כלפי הבטן. אז נדחקים אברי הבטן. כשנניח את הידיים על הבטן נרגיש את תנועת קיר הבטן המתרחב לתוך הידיים בכל פעם שניקח אויר.

הסרעפת היא שריר, ככל שנתאמן בתכווצות היא תתחזק. ולכן 9 דקות של תרגול יומי בנשימה עמוקה יותר מהרגיל היא דרך נהדרת לחזק את שרירי הסרעפת.

הבונוס הוא שכשהסרעפת נעה בצורה כזו גם עצב הואגוס מופעל ומפעיל את כל המערכת הפאראסימפטתית. אז תעלה תחושת השלווה וגם תפקודי הגוף כמו לחץ דם, קצב לב וקצב הנשימה יופחתו.

אם התרגול לא משאיר תחושה של שלווה סימן שיש מקום לשיפור. אולי מתח מובנה בסרעפת לא מאפשר תנועה שלה? אולי התרגיל לא מובן? כיוון שלפי השאלון רב המתרגלים נושמים באופן טבעי לבטן, כנראה שזה לא העניין.
אם אתם לא מרגישים תחושה של רוגע בסוף האימון כדאי לבדוק אם לא התאמצתם יותר מידי. מאמץ ותשוקה להצלחה יפעילו מידית את המערכת הסימפטתית המעוררת, הממריצה. אני ממליצה לא להתאמץ יותר מידי. לא לשאוף הכי הרבה שאפשר ולא לנשוף עד הסוף. קצת פחות. למערכת הסימפטתית נגיע בהמשך.

מחשבות? שתפו