אורך רוח – הקדמה

 

הי כולם,

יש מושגים יפיפיים בשפה העברית שמצביעים על הקשר בין רגש לבין נשימה. אורך רוח הוא אחד מהם.
משמעות המושג היא סובלנות, אך בנוסף למשמעות הרגשית המושג מעיד על דפוס הנשימה התואם לרגש.
קוצר רוח הוא ביטוי המעיד על נשימה קצרה ברגע של חוסר סבלנות,
לעומתו ברגעי סובלנות ושקילות הנשימה ארוכה ואיטית.
לטובת מי שהשתתף בהרצאה או הקורס על הקשר בין פרנאימה למע. העצבים האוטונומית, שימו לב שלמעשה קוצר רוח מבטא המצאות תחת שליטה של מערכת העצבים הסימפטתית ותגובת fight or fligh.

במדיטציה נתבונן על המושג מכיוון הרגש העולה בזמנים של שליטת רשת ה DMN במוח,
בפרנאימה נזכיר איך משתמשים בהתבוננות ותשומת לב לטובת הארכת הנשימה.
נתרגל קפלבהטי, נאדי שודהנה ואוג׳אי ונשים לב אם התרגול, הגדיל את אורך הרוח או שאולי הנשימה דווקא התקצרה.

אני מצרפת שאלות למחשבה במהלך השבוע, למי שמעוניין:

שאלות לזמן אימון:

• איפה הנשימות איטיות יותר – כשנושמים לבטן או כשנושמים לחזה?
• מה קורה כשמרחיבים את הנחיריים לאורך השאיפה?

All life is yoga : שאלה להתבוננות מחוץ למזרן 

• לעצור להתבוננות ברגעים של חוסר סבלנות או כעס, מהו קצב הנשימה?

הסתכלות כזו מעלה את השאלה האם אפשר ללמוד לשנות את הנשימה בזמן של חוסר סבלנות לטובת שינוי הרגש השולט בגוף.

ואם עולים לכם עוד מושגים עבריים המחברים נשימה לרגש – אשמח אם תעלו אותם בתגובות.

להתראות בשבוע הבא,
זהר