אתגר נשימה – כמה מילים על התמדה והתניה

אני מאמינה שמי שבחר לקחת על עצמו את אתגר תרגיל הנשימה להפחתת סטרס, התכוון אכן להשקיע 9 דקות ביום לטובת העניין. וכמו שזה נראה שהרבה גם מצליחים. אבל זה לא תמיד קל לזכור לתרגל, שהרי התמדה דורשת מאמץ. מדוע זה כזה מאמץ להשקיע 9 דקות ביום לטובת מטרה שבחרנו לפני מספר ימים?

כדי להטמיע פעולה, להגיע למצב שהיא מתרחשת כמעט על אוטומט, נדרשת השקעת אנרגיה.
ההשקעה היא החזרתיות. יש צורך לעשות את אותה פעולה שוב ושוב עד שהיא הופכת להתניה.
למעשה, כל פעם שנחזור על פעולה נחזק מסלול עצבי שהתחלנו לבנות במערכת העצבים.
זה כמו לכבוש ברגליים שביל בתוך שדה בר. בהתחלה אין יתרון ברור להליכה בנתיב זה או אחר כדי לעבור מצד אחד לצד שני של השדה, אך כל פעם שנלך באותו נתיב הוא יכבש תחת הרגליים שלנו עד שיהפוך לשביל ברור.
ההקבלה כאן היא לשימוש האוטומטי בנשימה לצורך הפחתת מתח. אם נשימה עמוקה ונינוחה לא היתה חלק מההרגל שלנו ברגע של מתח, רק חזרתיות על התרגול שוב ושוב יאפשרו למוח להפוך את הפעולה לאוטומט.

זה עיקרון בסיסי בנוירופלסטיות, והוא נוסח לפני אלפי שנים ביוגה סוטרה של פטנג׳לי: כראוי, בהתמדה ולאורך זמן.
כראוי הוא המסלול הזהה.
בהתמדה היא החזרתיות
ולאורך זמן – חשוב במיוחד, כיוון שאם לא מתרגלים פעולה, המסלול העצבי שלה נחלש. כמו שביל בשדה שמתחיל לחזור ולגדל עשבים עד ששוב אינו נבדל מהנוף סביבו.

רעיונות להקלה על מאמץ ההתמדה:
שימו טיימר לשעה קבועה. פעם או פעמיים ביום.
אם הטיימר מצלצל בזמן שלא מתאים לקחת כמה דקות של שקט. לא נורא. אפשר לכוון טיימר נוסף לשעה מאוחרת יותר.
אם תרגלתם רק 5 פעמים בשבוע ולא 7, זה עדין 5 פעמים יותר מאשר בשבוע הקודם. זו לא סיבה לויתור.
אם הפעולה אותה תרצו לתרגל תיצור תוצאה נעימה – הרצון לחזור עליה יגדל. אם התרגול לא יוצר רוגע – כתבו לי.
ואם יש לכם רעיונות נוספים להתמדה – שתפו אותנו