תרגילי נשימה לשינוי רגשות

אני אוהבת לחפש מחקרים שיחזקו הבנות שמופיעות באופן אינטואיטיבי באימון. הפעם מצאתי מחקר שמוכיח בדרך אלגנטית את הקשר בין  דפוסי נשימה לרגש. תוצאות המחקר מאשרות שאפשר להשתמש בדפוס הנשימה כמראה לרגשות. ואם למדנו להסתכל במראה, כלומר להכיר את דפוסי הנשימה שלנו, נוכל, עם תרגול, להשתמש בשליטה על הנשימה ככלי לאיזון.

במחקר שנערך בשנת 2010 בקנדה החוקרים ביקשו מקבוצה של אנשים לחוש רגש מסויים. למשל, להיזכר בחוויה שגרמה לעצב, אירוע שגרם להם לכעס ועוד. החוקרים התבוננו בנבדקים באותו זמן ואפיינו את הדפוס הנשימתי שלהם. 

בשלב השני של הניסוי החוקרים לימדו קבוצה אחרת של אנשים לנשום באותם דפוסי נשימה, אותם אפיינו בחלק הראשון של הניסוי. לנחקרים נאמר שנבדקת השפעה של נשימות על הלב, כך שהם לא ידעו שבודקים למעשה את ההשפעה של הנשימה על הרגש, אבל בין היתר הם נשאלו שאלות על הרגשות שלהם.

החוקרים הוכיחו מעל לכל ספק שרגש מסויים קשור לדפוס נשימה אופייני, ושדפוס נשימה מייצר רגש ההשפעה של נשימה ורגש אחד על השני היא תהליך דו-סטרי.

הרגשות הבולטים שנבדקו –

כעס – נשימות מהירות. מעט עמוקות מהרגיל. מתח בבית החזה ומקצב מעט אירגולרי.

שמחה – נשימות עמוקות ואטיות מהרגיל. נשימה אחידה בקצב, ללא מתח בבית חזה.

עצב – עוצמה וקצב רגילים, קצת מתח בבית חזה. לעתים אנחות בנשיפה.

בכל רגע נתון אפשר לקחת אחריות על הרגש ששולט בנו. אפילו ברגע זה.
אם נרגיש דרוכים מאוד, או אפילו לחוצים, אפשר לעצור,
לעצום עיניים ברכות. אולי לסגור אותן עם כפות הידיים כך שמגע קליל מופעל על גלגל העין.
אפשר לקחת שאיפה עמוקה ולשחרר את האויר לאט.
עם כל שאיפה להרגיש את תנועת הבטן.
עם כל נשיפה להרגיש את המתח משתחרר.
לאפשר לבטן להתרחב ברכות מנשימה לנשימה.
ככל שהנשימה תהיה איטית וארוכה נחוש יותר רוגע.

בסדנאות נשימה אנו לומדים להכיר את דפוס הנשימה ולשנות אותו בהתאם לבחירתנו. נוכל להשפיע על תפקודי גוף רבים דרך אופי הנשימה, וכן נוכל להשפיע על מצב הרוח. הנשימה של כל אחד מאיתנו משתנה במשך היום באורך שלה, ובמקצב שלה, במיקום שלה (אילו שרירים מופעלים).

לאחר מספר דקות של נשימות איטיות אל הבטן רב האנשים יחוו תחושת נעימות ורוגע. זה לא קסם, זו נוירולוגיה. ככה אנחנו מחווטים.

ללימוד של תרגול נשימה מוזמנים למצוא קורס שמתאים לכם בקישור הבא

מקורות

Respiratory Feedback in the Generation of Emotion. Pierre Philippot, Gaëtane Chapelle Université de Louvain, Louvain-la-Neuve, Belgique Sylvie Blairy Université du Québec à Montréal, Canada

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *