פרנאימה ומדיטציה בראיה נוירולוגית – חלק ראשון: לדעת נשימה

מספר מילים על המפגש הראשון

49.2 כאשר זה מתקיים – שליטה בנשימה (pranayama); קטיעת תהליך השאיפה והנשיפה.
50.2 הוצאת תנודות האוויר, הכנסתו והשהייתו – {באופן} מתמשך או קל – נקבעים ע״י מקום, זמן ומספר. 

פרנאימה מתוארת על ידי פטנג׳לי כקטיעה של תהליך הנשימה הטבעי ויצירת מניפולציות על הנשימה לפי מקום, זמן ומספר.

במפגש הראשון התחלנו להתמקד במיקום הנשימה. למדנו על ההבדל האנטומי-פיזיולוגי בין נשימה לבטן ונשימה לבית החזה, ותרגלנו זיהוי של שני החלקים, הפרדה ושילובם חזרה.
לרב אפשר להרגיש שאחד מהשניים, נשימה לבטן או נשימה אל החזה קלה יותר, ובכיוון ההפוך צריך להשקיע קצת יותר מאמץ.
לפעמים אפשר לזהות שההפרדה ביניהם היא לא טריוויאלית, או שבמהלך החיבור לנשימה מלאה כיוון אחד משתלט על השני.
מעניין לשים לב לנטיות הטבעיות. לדעתי גם חשוב לתרגל כל חלק בנפרד כדי לשכלל את מפת המוח, ולהגדיל את טווח הפעילות של מערכת הנשימה ומערכת העצבים.
בהמשך נבין מה אומרת עלינו הנטייה לנשום לכיוון זה או אחר.

אני ממליצה לתרגל עוד מספר פעמים במהלך השבוע, אפשר להעזר בהקלטת האודיו המצורפת.

להתראות,
זהר

4 תגובות

  1. אולגה הגיב:

    הי זוהר
    לא הבנתי את הסדר של הקורסים
    האם הוא מתאים למי שלא התנסה ביוגה?
    תודה

    1. zohar הגיב:

      הי אולגה, החלק הראשון מתאים גם למי שלא התנסה ביוגה, אולם התרגול דורש יכולת ריכוז והתבוננות. אם טרם התנסת בהתבוננות מסוג כל שהוא, דמיון מודרך, מדיטציה, תרגילי נשימה דברי איתי ונחליט יחד אם מתאים לך תרגול של 40-50 דקות בקורס לדעת נשימה, או תרגולים קצרים יותר של 10-20 דקות, כמו בסדרה של יוגה להפחתת סטרס.
      זהר 0548168662

  2. estioryam הגיב:

    התנסויות שלי בנשימה סרעפתית השבוע:
    1. אנולומה וילומה מתוך מחשבה על הסרעפת יורדת ועובדת במדרגות, היא גיוון נעים לדרך התחושה הרגילה שלי של ריחוף מקומה לקומה בעליה. בהמשך ניסיתי להוסיף אל שתי מדרגות בשאיפה הסרעפתית עוד שתי מדרגות בהמשך שאיפה חזית – מאד כיף , מאריך את הגוף פותח את המודעות לכיוונים משלימים ועוד.

    2. בשחיית חזה לאחר כמה תנועות תוך נשיפה איט6ית כשהראש בתוך המיים, הפעלה מכוונת של הסרעפת לא רק מאפשרת שאיפה טובה בזמן קצר, אלא גם גרמה לגוף לרחף ולזנק קדימה, ובתור בונוס – אין צורך להרים את הראש באופן שיוצר מתח בעורף.
    נהנית ומחכה להמשך. תודה

  3. estioryam הגיב:

    שלום זוהר. ממשיכה להנות. מאד הוסיף לי ההסבר שלך על ההקשר הנוירולוגי של נשימת סרעפת רוחבית, או כפי שהכרתי אותה נשימת צלעות תחתונות, שאני מאד אוהבת. בהתנסות השבוע, כאשר אני מכוונת אל נ. סרעפת רוחבית התחושה המתפשטת בהמשך לעבר בטן תחתונה וחזה עליון, או אפילו עד לפיוביס ולגרון, יוצרת תמונה פנימית של מעויין, שאני קוראת לו עפיפון. אין התמלאות אלא התפשטות קלילה. כאמור, אני מאד אוהבת נשימה זו, אני אוהבת להניח את כפות הידיים, לרוב עם האגודלים באותו כיוון של האצבעות כך שאין מתח בכפות והן ממש חופפות וחופנות את הצלעות. אם יש קושי להרגיש בהתרחבות, הן עוזרות מעט לכנס את הצלעות לעבר המרכז בנשיפה, ואז השאיפה שאחרי נהיית יותר רוחבית. כמו כן, לימדתי את עצמי ואחרים שימוש בנשימה זו בעת פעילות עם מאמץ אירובי כמו הליכה. במקום להאיץ את הגוף ואז הנשימה “רודפת” אחרי המאמץ, אני מתחילה לאט ובהחלטה שלי “מעבירה הילוך” לנשימה רוחבית אשר בבת אחת נותנת הרבה חמצן (איזור גדול של הריאות נפתח) ואז הרגליים מתחילות להאץ מעצמן, או לטפס וכד… להתראות בשיעור.

התגובות סגורות.