״יוגה היא הגבלת תנודות התודעה..״.

(יוגה סוטרה של פטאנג׳לי, תרגום אורית סן גופטה)

אם לפטאנג׳לי היה מכשיר שמודד תדרים חשמליים במוח בזמן מדיטציה. איך הוא היה קורא להגבלת תנודות התודעה? ומה מצאו החוקרים שחיברו מתרגלי מדיטציה למכשיר EEG?

התחלתי לתרגל מדיטציה בתחילת שנות העשרים שלי. במקרה הגעתי לריטריט אינטנסיבי של 10 ימים. ישבנו 10 שעות ביום ללא תזוזה בעיניים עצומות. מיד נשאבתי לתרגול, וביום העשירי קרה דבר מופלא. הרומן שלי עם תרגול המדיטציה החל שם. לאורך השנים היו לנו עליות וירידות, חיבורים חזקים אך גם פחדים ודאגות. ב 15 שנים האחרונות התרגול העמיק שוב והפך לחלק בלתי נפרד ממני.

אני בטוחה שרבים ממתרגלי המדיטציה ידווחו על שינויים במצב התודעתי אחרי זמן מה של תרגול עקבי. לא תמיד קל להגדיר במילים מה קורה שם. לוקח זמן עד שהחוויות הופכות למוכרות ואפשר להבדיל בין מצבי תודעה שונים.
החיבה שלי להבנה של הביולוגיה מאחורי החוויות הרוחניות היא גדולה. אולי בגלל שאני גם רופאה, ואולי זה התחיל עוד קודם לכך כשלמדתי באוניברסיטה העברית במסלול מצטיינים במדעי המוח. כנראה החיבה שלי לחיבור בין מדיטציה למדע נובע מרצון להבין במילים את מה שלא ניתן לתאר במילים.
אפשר להתבונן בתהליכי המדיטציה בדרכים שונות. מבין החביבות עלי הן: רמות הנוירוטרנסמיטורים (׳הורמונים׳) של המוח, תנודות בדפוסי הנשימה, שינויים תחושתיים (אנרגטים?) בחללי הגוף והצ׳אקרות, ולאחרונה גם מדידה ושינוי מודע של תדרי המוח. הזמנתי מכשיר EEG למדידת תדרי המוח והתחלתי בניסויים עצמאיים במקביל לקריאה מדעית. על חלק קטן מכך אני רוצה לספר כאן:

תנודה

תנודה היא תדר. במוח אפשר למדוד 5 תדרים שונים. הם נקראים באותיות לטיניות: אלפא, בטא, דלתא, טטא וגאמא. כל תדר מתאר תנודה באורך גל שונה. מדענים יודעים לתאר את הקשר בין תנודה לאופי פעילות המוח.
תדר בטא למשל, קשור בחשיבה. תדר אלפא במנוחה. דלתא בשינה עמוקה וטטא, שקשור גם הוא בשינה, מופיע בעירות כגבול בין התת מודע למודע.
יש תנודות מהירות ויש תנודות איטיות יותר. התנודה של תדר בטא היא מהירה יותר מאלפא. טטא איטית עוד יותר.
(תדר גאמא קשור למצב מדיטטיבי עמוק במיוחד, לאינטגרציה ולחווית מוות ולכן ראוי לפוסט בפני עצמו).

תדרי המוח במדיטציה

חוקרי מוח מסכימים שיש הבדלים בין עומק המדיטציה לשינוי בתדרי המוח. לא כל המתרגלים מגיעים לעומק מדיטציה זהה ובהקשר הזה מעניינים במיוחד המקרים של נזירים טיבטים. ( כאמור, על תדרי גאמא בפוסט אחר ).

מתחילים להגביל את תנודות התודעה
בתרגול מדיטציה לבעלי ניסיון מה, תדר בטא יורד ותדר אלפא עולה. תדר אלפא הוא איטי יותר וקשור לרגיעה. המוח מאט.
מתרגלים בשלב זה מתארים תחושה של נינוחות, והפחתה ברמת הסטרס. אני אוהבת לקרוא לזה: נינוחות עירנית. זו לא חולמנות. הנוכחות קיימת. במצב זה הסחות הדעת מתמעטות, הבהירות המחשבתית גדלה ויש שיגידו שעולה החשיבה היצירתית.

כיוון שהכל קשור בהכל לא פלא שתדר אלפא ובטא גם קשורים ברגשות. תחת דומיננטיות של תדר אלפא עולים רגשות יותר חיוביים. תחת תדר בטא הסיכוי למחשבות טורדניות גדול יותר.
תוצאה נחמדה של היכולת לשלוט בתדרי המוח היא השינוי מבחירה של הרגשות.
למי שדאג שלא הזכרתי את המילה נשימה עד כה – הנה זה בא: על ידי תרגילי נשימה שונים אפשר לשנות את התדר של המוח.
כאמור הכל קשור להכל.

ירידה נוספת בתנודות התודעה

תדר נמדד ביחידות של הרץ: ׳אירוע לשניה׳. בתדר אלפא יש פחות אירועים לשנייה מאשר בתדר בטא. בתדר טטא – עוד פחות. תנודות התודעה מאטות או נבלמות.. איך פטאנג׳לי ידע זאת ללא מכשירי מדידה?

כשהמדיטציה מעמיקה רואים עוד שינוי. יחד עם העליה בתדר אלפא גם תדר טטא מתחזק. טטא הוא תדר מאוד איטי. המוח מאט עוד יותר.
תדרי טטא במצב של חשיבה או נינוחות קלה מופיעים באחוזים נמוכים. כשהמדיטציה מעמיקה, תדר טטא מטפס ליותר מ 25%.
כשגם אלפא וגם טטא עולים יחדיו המתרגלים מדווחים על שינוי בתחושה ובמצב התודעתי:

התחושה העיקרית היא של letting go. הרפיית המאמץ בשפת הטקסטים היוגים. כבר אין מאמץ להשאר בריכוז. הריכוז קורה כמעט מעצמו. אולי עומק המדיטציה עולה מדהרנה לדיאנה. ואולי אף למצב מדיטטיבי של ריכוז עמוק.
מתרגלים מדווחים על: תחושת חיבור גדולה, חוסר זמן ואיבוד גבולות בין האני לסביבה.

חשוב לומר שזו תחושה חזקה שיכולה לעורר פחד גדול, לא תמיד בזמן התרגול, לפעמים רק אח״כ בזמן עיבוד החוויה. ראוי שמורים ליוגה ומדיטציה ידעו לזהות אותה אצל תלמידים ולתת מענה ראוי.

נחזור לתחושה המפעימה. במקום הזה בו גלי אלפא וטטא עולים יש מעט מילים ויותר תמונות. סוואמי יוגרטנה הסבירה לי פעם שהתמונות בחלל הפנימי הזה הן השפה של התת מודע. אולי קורים עוד דברים, שאין לי הסבר מדעי עליהם אלא רק תאוריות קוונטיות. מה שבטוח הוא שבמקום הזה יש תובנות. פשוט כך. אין צורך נוסף בהסברים.

אימון הוא הארה

איפה מתחילים?
כדי לתרגל מדיטציה לא צריך כלום ולא צריך להוציא כסף. פשוט לשבת בגב ישר למשך מספר דקות עליהן תחליטו מראש. אל תקומו גם אם הטלפון מצלצל או אם נזכרתם במשהו חשוב. פשוט שבו.
אל תקפצו בין שיטה לשיטה, בין אפליקציה להקלטה..תבחרו דבר אחד – והתמידו בו.
תבחרו לשבת מעט זמן, אפילו 5-10 דקות. אל תתחילו בהתחייבות עצמית שלא תעמדו בה. אחרת הכל יתמסמס.
אם התרגול מגביר רוגע זה נהדר. מעבר לשינוי המוחי נוצר גם חיזוק של עצב הואגוס ואיתו שיפור הבריאות הפיזית והנפשית.
סוגי מדיטציה שונים יפעילו תדרים שונים במוח ולכן כן יש יתרון בלימוד עם מורה בעל הבנה ונסיון. נהלו שיחה על הצורך אותו תרצו למלא והתאימו את התרגול בהתאם.

ככל שנשב יותר, נייצר שינוי אמיתי לטווח הארוך. המוח הוא כמו שריר, ככל שנשתמש בו יותר – הוא יתחזק. מעבר לחוויית הרגע הפרטי הזה, לנינוחות השקטה, למחשבה הבהירה, יש גם שינוי ממשי במוח: אזורים מתעבים, קשרים נוצרים ותדרים מתחזקים. בהקשר של הפוסט הזה: ככל שנתאמן יותר נוכל לייצר ביתר קלות את התדר ולהשאר בו ליותר זמן. אם אנחנו מתאמנים בחשיבה לוגית, היכולת הזו תגדל. אם נתאמן בתחושה הנוצרת בעליה של גלי אלפא – היכולת הזו תתחזק. גם אם יהיה לנו רק רגע אחד בהיר בחצי שעה של ישיבה – זו התחלה. בפעם הבאה שנשב אולי יהיו שני רגעים כאלו. בהמשך אולי עשרה, ויגיע הרגע בו נעצום את העיניים ונוכל להכניס את עצמנו בקלות ובמהירות למצב תודעתי של ערנות נינוחה. ומי יודע? ואולי אף למצב מדיטטיבי של ריכוז עמוק נטול מילים, תחושת איחוד עצומה ואף נזכה לתובנות חדשות.

בהקשר הזה המרחק בין מדע לתרגול רוחני קטן יותר ממה שנדמה. אחד לא מוריד מהשני. הידע המדעי לא מוריד מהקסם, והרוחניות רק מעמיקה את העומק המדעי. אלו שתי שפות שונות לתאר את אותו דבר. איינשטיין אגב, חשב ששתי הגישות משלימות אחת את השניה.
מי יתן ונמצא כולנו את האיזון.
זהר

בתמונות למטה אפשר לראות את גלי המוח במדידה ביתית. הכתוביות בעברית הן תוספות שלי על התמונה המתקבלת מהמכשיר.

• Katyal S, Goldin P. Alpha and theta oscillations are inversely related to progressive levels of meditation depth. Neurosci Conscious. 2021 Nov 29;2021(1):niab042. doi: 10.1093/nc/niab042. PMID: 34858638; PMCID: PMC8633885.

• Emotions and Brain Waves Dr. Aparna Ashtaputre- SisodeThe International Journal of Indian Psychology ISSN 2348-5396 (e) | ISSN: 2349-3429 (p) Volume 3, Issue 2, No.5, DIP: 18.01.076/20160302

• ויקיפדיה
  
• https://besjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/pan3.10648