הגיגים קטנים

4 פוסטים

• 28 באוגוסט 2021 כשחוש הראיה מגדיר את ה׳אני׳.

  אחד הדברים הנפלאים ביוגה הוא שאנחנו לומדים להכיר את עצמנו. לומדים להתבונן בזה שאנחנו קוראים לו ׳אני׳.אנחנו לומדים להכיר תגובות למצבים בחיים, אנחנו מזהים תכונות אישיות.בהמשך אנחנו מבינים ששום דבר לא קבוע וגם מה שזיהינו בעצמנו משתנה עם הזמן או הסיטואציה.זו לא הבנה מובנת מאליה.כמו שמתאר משל הזן הידוע על האדם שנכנס לנהר פעמיים.הוא יכול

• 12 באפריל 2019 התכווננות או… מה נושמים היום? מחשבות על פראנימה

  לאן אנו מצפים שיוביל אותנו האימון? לכל אחד יש את התשובה שלו לשאלה זו. במילותיה של מורתי האהובה אני אומר את הדרך בה אני רואה את הדברים: יוגה צריכה לקרב אותנו אל האמצע. מהו האמצע? זה הדבר שאותו אנו צריכים למצוא באימון שלנו. האמצע בגוף ובתודעה. ומהרגע שהוא נגלה הוא משמש כעמוד האש אליו נישא

• 3 בדצמבר 2018 כוחה המשולש של ה PRANAYAMA

  למה אפשר לצפות מאימון? אנשים מגיעים לתרגל ליוגה מסיבות שונות. אחד בשל כאב בכתף, שניה בגלל עודף סטרס… לא משנה מה הסיבה, אם האימון מיטיב ממשיכים בו. עם הזמן יש הדבקים בו כי משהו נוסף התגלה. אבל אולי טוב לעצור רגע ולשאול: לאן יכול להוביל אותי האימון? אז אמנם ביוגה אנחנו מתמקדים בעשייה ולא בפירות

• 13 בספטמבר 2018 מודעות ?

  לואי מתמקם לשינה על קצה המזרון שלי. הוא יודע שאני לא אקום עכשיו שעה שלמה. הוא כבר רגיל. ככלב כל התנהגותו מותנת מהסביבה. כשהוא רעב – הוא אוכל, כשהוא עייף – הוא ישן. כשהוא מזהה את הרצועה הוא קופץ בהתרגשות. אנחנו אומרים שהוא חכם כי הבין שלוקחים אותו לטיול אך למעשה זו רק התניה קלאסית. ואנחנו? במה