הנוירולוגיה מאחורי הפרנאימה (תרגילי נשימה)

כשתרגול יוגה הפך להיות חלק משגרת היום יום שלי, פרנאימה היה החלק בתרגול שהשאיר עלי רושם גדול, אם כי גם מידה לא מבוטלת של תסכול. התסכול נבע מההשפעה הרבה של פראנימה על מערכת העצבים שלי, אבל דווקא הרגישות הגבוהה היא זו שהביאה אותי לשים לב לתופעה פיזיולוגית משמעותית אך כמעט לא מורגשת. התחלתי להבחין שיש הבדל בין קצב הלב בזמן קומבקה ריקה וקצב הלב בזמן קומבקה מלאה. נרגשת המשכתי להתבונן בגוף בזמן מדיטציה ופרנאימה חודשים רבים. עם הזמן גיליתי פעולות פיזיולוגיות נוספות שמשתנות בתאום עם שני מצבים אלו. העקביות של הופעת השינויים הפיזיולוגים בסינכרון עם השלבים השונים בפראנימה החזירה אותי לספרי הרפואה. 

בגוף קיימת מחזוריות מתחלפת בין הימין לשמאל. מחזוריות זו, כמו שגילו היוגים של העבר, מתבטאת בכיווניות הנשימה, ומשפיעה על תפקודים רבים בגוף שלנו, כשהעיקרית בהם היא מערכת העצבים. היוגים השתמשו בשפה שלהם לתאר את המחזוריות במילים כמו חום וקור, נאדיס, ירח ושמש. החוקרים בני זמננו משתמשים במילים כמו המיספרה, מוח ומערכת העצבים. בשנים האחרונות המחקר מגלה עניין בהשפעות הנשימה כשיטות טיפול בבעיות גופניות שונות. הנשימה היא החלון למערכת העצבים הלא נשלטת בגוף, ופרנאימה היא כלי ההפעלה, אם רק נלמד את הכללים. 

בדפים הבאים אתאר את המחזוריות הטבעית הקיימת בגוף כמו שגיליתי אותה באימון, בספרות היוגית ובמחקר הנוירולוגי, ואביא מחקרים להסביר את ההשפעה של פרנאימה על הפיזיולוגיה והנוירולוגיה של הגוף

 

 

 

 

שליטה על מערכת העצבים בעזרת תרגילי נשימה

לשמחתנו כמתרגלי יוגה יש לנו אפשרות להשפיע על מערכת העצבים שלנו דרך תרגילי הנשימה (פרנאימה). הנשימה, בהיותה תהליך הנשלט גם על ידי המערכת הרצונית וגם על ידי המערכת האוטונומית מהווה חלון אל תוך מערכת העצבים ה׳לא נשלטת׳. יכולת השפעה של תרגילי נשימה על הדומיננטיות של סעיף זה או אחר (סימפטטי או פאראסימפטתי) נחקר ונמדד ע״י העולם האקדמי. על ההשפעה של כל אחד מתרגילי הנשימה אפרט בהרצאה.