משחר הימים מנסים בני אדם להבין את גוף האדם לטובת ריפוי מסבל. אנשים מתרבויות שונות למדו את הגוף ופיתחו שפה שמסבירה את דרכי פעולתו. הגוף בו הם התבוננו הוא אותו אורגניזם גם אם נולד בסין וגם אם נולד בהודו. זהו גם אותו גוף עליו מתבוננים דרך מכשור משוכלל במחקר הרפואי המודרני. הגוף הוא אותו גוף. ולכן האם יש סיבה לשער שמסקנות הרפואה בזרמים השונים תהיה שונה?
ביוגה מתואר הימין והשמאל כשתי תעלות דרכן יכולה לזרום הפראנה, אנרגית החיים. בהתאם לתעלה דרכה זורמת אנרגית החיים כך תגובות הגוף והנפש. ברפואה הסינית שולט עיקרון היין והיאנג. שני הפכים משלימים שכאשר הם יוצאים מאיזון יכולות להיווצר מחלות. המחקר הרפואי המודרני חקר את הגוף לפרטי פרטיו. מתוך חקר תפקודי האברים והתאים נמצא שכמעט כל פעולות הגוף נקבעות על ידי סיכום של שני צדדים מנוגדים. צד אחד מעלה פעילות וצד שני מוריד פעילות. כך בפעולת מערכת העצבים על תפקודים כמו קצב לב, ולחץ דם, וכך גם ברמה המיקרוסקופית בפעולתם של אנזימים ונוירוטרנסמיטורים.
הקבלה בין הזרמים
בין היוגה לנוירולוגיה קל לראות הקבלה במערכת העצבים האוטונומית. הימין והשמאל היוגי מקבילים בהשפעות שלהם לשני הסעיפים המנוגדים והמשלימים של אותה מערכת עצבית, ומכונים המערכת הסימפטתית והמערכת הפאראסימפטתית. מערכת העצבים האוטונומית אחראית על כל פעולות הגוף הקיומיות הבלתי נשלטות, כמו תהליך הנשימה, פעילות הלב וכלי הדם, פעילות של איברים פנימים כמו עיכול ושתן, הפרשה של הורמונים ועוד. מערכת זו קשורה גם בהפעלה או הפחתת פעילות של איזורים שונים במוח.
הימין היוגי משול לשמש. הוא המחמם, המעורר, המכוון את תשומת הלב החוצה. השמאל היוגי משול לירח. הוא המקרר והמכנס.
המערכת הסימפטתית היא מפעילת תגובת fight or fligh מעלה דופק, טמפרטורה ותשומת לב לסביבה. המערכת הפאראסימפטתית היא המרגיעה והקשורה למנוחה וריפוי.
אולי צמד הניגודים המוכר ביותר הוא היין והיאנג הסיני. עודף יאנג יגרום להתרגשות, עודף חום, דופק חזק ועוד. עודף יין יגרום להתכנסות, דופק חלש, קצוות גוף קרים…מתחיל להרגיש מוכר, לא?
מאמר שפורסם ב 2016 בעיתון רפואה סינית¹ מקשר בין יין ויאנג למערכת העצבים הסימפטתית והפאראסימפטתית. המאמר מדבר על הקשר גם ברמת המקרו – תפקודים כמו פעילות לב או נשימה, וגם ברמת המיקרו כמו פעולות הפוכות של אנזימי מפתח בכל תאי הגוף.
גדולתה של הרפואה המודרנית, החוקרת, עלתה מתוך הצלחה מסחררת במציאת מחולל מחלה וטיפול בו. כך היה עם התגלות האנטיביוטיקה והחיסונים. המחקר והרפואה מתמקדים כבר מאות שנים בחקר שעיקרו התעמקות בכל מערכת בנפרד, כל תפקוד, כל חלבון, כל אנזים, כל גן. אך יש מחלות שלא נגרמות על ידי מחולל מחלה. היום, כאשר רוב המחלות איתם רופאים נאלצים להתמודד הם מחלות כרוניות יש גם קולות במחקר הבוחנים הסתכלות רחבה וכוללנית יותר. ההסתכלות הכוללת הובילה להבנה שהרבה מחלות כרוניות נקשרות היום לסטרס, פעילות רבה מידי של המערכת הסימפטתית או פעילות נמוכה מידי של מערכת העצבים הפאראסימפטתית ². בקיצור חוסר איזון בין שתי המערכות.
המחקר המדעי פיתח מדד שמשווה את היחסים בפעילות המערכת הסימפטתית והמערכת הפאראסימפטתית. מדד זה מכונה HRV. מחלות רבות נחקרו ביחס למדד זה וכך נמצא שמגוון בעיות שלא נחשבו כקשורות למערכת העצבים כמו בעיות של עודף לחץ דם, כאבי פרקים, התקפי חרדה, אפילפסיה ומחלות רבות נוספות קשורות לירידה במדד³. ירידה זו מצביעה על טונוס פאראסימפטתי חלש. או במילים אחרות: יתרון למערכת הסימפטתית בהורדת ידיים בין שתי המערכות כשהפרס הוא רמות פעילות של איברים. וספויילר – תרגילי נשימה יוגים נמצאו כמעלים מדד ⁴HRV.
כך, חוסר איזון אוטונומי, שנחשב פעם לבעיה רק במקרים רפואיים מעטים מתחיל לעלות בתודעה הרפואית כקשור למגוון של בעיות⁵.
אז תבחרו להסתכל על זה כחוסר איזון בין יין ויאנג בגוף או בין המערכת הסימפטתית והפאראסימפטתית או צמדי ניגודים היוגים.. השאלה החשובה באמת היא:
איך חוזרים לאיזון?
ריפוי:
הרפואה המערבית תאמר – תרופות. נשפיע על האיבר שנפגע מחוסר איזון לטובת איזונו. עודף לחץ דם? ניתן תרופה שתשפיע על כלי הדם. הלב עובד מהר מידי? ניתן תרופה שפועלת על הרצפטורים שיורידו את קצב הלב. תרופות הם המצאה מצילת חיים. לא מעטים האנשים שבלי תרופות חייהם לא היו חיים. אולם במקרים כרונים בעלי ההסתכלות הכוללת יותר יאמרו שבגלל שהבעיה היא לרב רחבה הרבה יותר, השענות הטיפול רק על תרופות עלולה להביא למצב בו מתעוררות בעיות נוספות. לחץ הדם הוא ביטוי של עודף סימפטתי בכלי הדם. קצב לב מהיר הוא ביטוי של עודף סימפטתי בשריר הלב. אך מה אם עודף סימפטתי יתבטא במקביל גם במוח? למשל חרדה? אפילפסיה? ומה עם הכליה ונזקיה? ועוד לא דיברנו על תופעות הלוואי של התרופות.
הסינים יבחרו בצמחים ובדיקור. כמו תרופות, כשזה מצליח זה נהדר. יש מרפאים סינים מעולים. אך בימינו נשאלת השאלה האם טיפול על ידי מישהו אחר אכן מוביל לריפוי אמיתי? במקרים כרונים יתכן ונשאר תלויים במטפל. האם איזון באמת יכול להיות מושג עבורנו לאורך זמן על ידי מישהו אחר?
הגעת לגיל שאפשר להתחיל
אנחנו חיים בעידן מיוחד. ידע הוא כבר לא נחלתם של מעטים. רב האוכלוסיה המערבית משכילה, מפותחת ופנויה מהתמודדות עם הישרדות וקיום. יש לנו שכל ויש לנו זמן.
כרופאה וטרינרית אני מודעת לחוסר יכולת של המטופלים שלי לדאוג לעצמם. ויחד עם זאת מתוסכלת מרמת הטיפול שאני יכולה להציע לחלק מהלקוחות הכרונים שלי.
אנשים לעומת זאת, בהיותם נבדלים מן הבהמה, זכו ביכולת לקחת אחריות על הריפוי של עצמם.
שמירה על איזון היא משימה המשכית ולא נגמרת. היא מהות החיים ונוגעת בכל תחומי החיים. מהמזון שנאכל דרך אורח החיים, עבודה, תחביבים ועד יחסים עם הסביבה. בעידן שנשלט על ידי סכרת ובעיות לב כבר אי אפשר להתעלם מהצורך בשמירה על איזון. והצד הטוב הוא, שככל שנתקרב לאיזון נרגיש טוב יותר גם גופנית וגם רגשית.
תרגילי נשימה – דרך לריפוי עצמי
אחד התפקודים המושפע ישירות מכל תחומי החיים הוא הנשימה. דפוס הנשימה קשור בקשר הדוק עם תפקוד מערכת העצבים. גם בנשימה יש ימין ושמאל, יין ויאנג, סימפטתי ופאראסימפטתי. ובנשימה אנחנו יכולים לשלוט.
כמורה ליוגה ורופאה בעלת נפש של חוקר, גילוי ההשפעה של תרגילי נשימה על מערכת העצבים היה עבורי רגע של פתיחת עיניים. תרגול יוגה בכללותו כמו גם מדיטציה הם תרגולים מאזנים, אולם ע״י הכוונה של הנשימה אפשר להשפיע על מערכת העצבים באופן די מידי. אימון פרנאימה מתמיד והמשכי יכול לשנות נטיות לאורך זמן. לאזן בין הימין והשמאל, היין והיאנג, המערכת הסימפטתית והפאראסימפטתית. ישנם תרגילי נשימה שיעצימו את הצד הימני, ויש שיעצימו את הצד השמאלי.
צריך ללמוד את הגוף, ללמוד את השפעות התרגול ולדעת להתאים ביניהם. בעידן בו אנשים חיים במתח מתמיד, תרגילי נשימה צריך להתאים לאדם, והתאמה נכונה הופכת את הנשימה לכלי מאזן. פה נגמר הלימוד ומתחילה האמנות. אומנות הנשימה.
ומה אתם חושבים? הערות ניתן להוסיף בסוף הפוסט.
״להפוך נשימה לריפוי״ סדנה אחרונה לשנה זו, בעין עירון ליד פרדס חנה. ב 6.6 בסטודיו ״אל המעין״ החדש והמקסים 10:30- 13:30. 180 שח.
שלכם, זהר. zohar.yoga
מקורות:
- Yin-Yang in Traditional Medicine and Its Relation to Parasympathetic (NO-cGMP) and Sympathetic (CO-cAMP) Balance.Wan-Chung Hu 2016. J Chin Med 27(1): 2701003
-
The impact of stress on body function: A review. Habib Yaribeygi,1 Yunes Panahi,*,2 Hedayat Sahraei,1 Thomas P. Johnston,3 and Amirhossein Sahebkar4. EXCLI J. 2017; 16: 1057–1072.
- Heart-Rate Variability—More than Heart Beats?Gernot Ernst.Front Public Health. 2017; 5: 240.
- Effect of two selected yogic breathing techniques on Heart rate variability. November 1998. Indian journal of physiology and pharmacology 42(4):467-72
- .Cardiac Autonomic Balance vs. Cardiac Regulatory Capacity Psychophysiology. 2008 Jul; 45(4): 643–652