אחד הדברים שהקורונה חידדה בהקשר למחלות הוא שחומרת המחלה תלויה בגוף החולה לא פחות מאשר ברמת האלימות של הוירוס או החיידק שתקף אותו.
בכלל, רבות מהמחלות המודרניות נובעות מחוסר איזון של הגוף יותר מאשר בגלל מחולליי מחלה. פעם היו מתים מזיהומים כמו טטנוס או אבעבועות שחורות, היום מתים ממחלות לב, סכרת וסרטן. ועוד לא דיברנו על דיכאון או חרדה שלא הורגים אלא סתם פוגעים עמוקות באיכות החיים. מהו איזון? כצד מחזירים גוף ואיזון ואיך זה קשור לנשימה? על כך בפוסט הבא
חוסר איזון בגוף
כשיש איזון הגוף מתפקד בצורה אופטימלית. נח קצת, פועל קצת, שוב נח. כמו מכונה משומנת.
אפשר להסתכל על חוסר איזון כפעילות עודפת או מופחתת. עודף או חוסר.
עודף או חוסר של הורמון כמו במקרים של סכרת או תת פעילות של בלוטת התריס למשל,
עודף או חוסר ברמת פעילות של מערכת כמו בלחץ דם גבוה, בעיות עיכול ועוד,
עודף או חוסר בפעילות של נוירוטרנסימטור, כמו בחרדה או בפרקינסון.
אם נבדוק כל אחד מאלו נראה שהפעילות שלהם מושפעת ממערכת העצבים.
לרב, חוסר איזון בגוף משמעותו חוסר איזון של מערכת העצבים.
מערכת העצבים היא הרשת המחברת בין פעילות כל האיברים, ההורמונים, המוח והגוף. זו רשת מורכבת שמושפעת מכל כך הרבה גורמים ומשפיעה על הגוף כמו גם על הרגש והמחשבה. כשהיא יוצאת מאיזון ופועלת יותר לצד ה׳גז׳ או יותר לצד ה׳ברקס׳ (בלם) נוצרת פעילות יתר או ירידה בפעילות ואז מתפתחת מחלה.
חוסר האיזון מלווה את רב המחלות שבגללן נלך לרופא.
לפעמים חוסר האיזון לא מורגש , נמשך ונמשך עד לרמה שאיבר קורס. אולם לעיתים אפשר לזהות סימנים מקדימים ולמנוע קריסה.
כיצד מחזירים איזון למערכת העצבים?
מערכת העצבים ברובה לא נתונה לשליטתנו. ואכן לחלק שאחראי על תפקודי הגוף הפנימיים קוראים ״מערכת העצבים האוטונומית״ – העצמאית.
אבל יש פירצה במערכת הסגורה הזו, והפירצה היא הנשימה.
לשלוט על הנשימה משמעותה להיות האקר שפורץ למערכת העצבים.
נשימה היא פעולה של הגוף הנשלטת על ידי מערכת העצבים האוטונומית אבל גם על ידי הרצון החופשי שלנו.
הדואליות הזו מאפשרת להכניס יד ולסובב את גלגלי מערכת העצבים.
אם נניח לנשימה להתרחש באופן טבעי היא תבטא את מה שקורה בגוף.
אם נשנה אותה במודע – נשפיע לא רק על האופן שבו אנחנו נושמים אלא גם על תפקודי הגוף המלווים את דפוס הנשימה. ננשום לאט ונמוך – נפחית לחץ דם. ננשום מהר בנשיפות מאומצות – נעלה את הטמפרטורה של הגוף.
שינוי הנשימה מביא לשינוי של תפקוד אברי הגוף
באיזה מחלות אפשר לטפל על ידי הנשימה?
טיפול בנשימה עוזר בהרבה מעבר למחלות של דרכי הנשימה,
הרשימה של המחלות ששינוי נשימה יקל עליהם היא ארוכה.
החל ממחלות גוף ועד מחלות נפש.
ממחלות אוטואימוניות ועד אסטמה.
סכרת, יתר לחץ דם, דלקות פרקים, חרדה, דיכאון, פרקינסון… כולם קשורים לדפוסי נשימה לא טובים.
המחקרים על הקשר בין נשימה למגוון של מחלות מתרבים משנה לשנה. יותר ויותר מתבהרת החשיבות של נשימה נכונה לבריאות.
כיצד מתבצע טיפול בנשימה
בשלב ראשון נלמד להכיר את הנשימה הטבעית, את החוזקות והקשיים שלה.
אחרי זיהוי אפשר להתחיל לשנות. התרגול נועד לשנות את פעולת השרירים וגמישותם אך לא פחות מכך – את החיווט של מערכת העצבים לנשימה.
שינוי הנשימה יגביר פעילות פאראסימפטתית (המרגיעה) יפחית את עוצמת הפעילות הסימפטתית (המלחיצה) ויגביר את האיזון בפעילות ביניהם.
איך זה יכול להיות?
נשימה נכונה יוצרת הפעלה מוגברת של עצב הואגוס העצב המרכזי של מערכת העצבים הפאראסימפטתית.
תרגול נשימה גם מוריד את סף הפעילות של הקולטנים הסימפטיים. (המלחיצים את המח והגוף).
השינוי יאפשר לדפוס נשימה חדש להתבסס, ויחד עם דפוסי הנשימה החדשים גם תפקודי הגוף ישתנו, ותוגבר תחושת שלווה לאורך היום.
איך נדע אם השינוי עובד?
הסימן הראשון ששינוי נשימה משפר מצב רגשי ובריאותי הוא
התחושה הטובה שתרגול נשימה משאיר.
קרוב לוודאי שאחרי תרגול נשימה נרגיש נינוחים ורגועים, עירניים ושמחים. אז נדע בעצמנו ששינוי נשימה באמת יכול לתרום לנו.
מוזמנים לנסות בעצמכם. אמנם תרגולי נשימה עדיף להתאים לכל אדם לפי דפוס הנשימה האישי שלו, מבנה הגוף והמצב הרגשי והבריאותי, אבל יש תרגולי נשימה בסיסיים שמקלים על כל אדם המתרגל אותם.
אתם מוזמנים לכתוב אלי בוואטס אפ, (054-8168662) או במייל
או להרשם לקורס אונליין לתרגול קבוצתי או עצמאי.
אני מצרפת תרגול נשימה קל שנמשך 9 דקות ויכול להתאים לכולם.
מומלץ לשכב על משטח ישר כמו שטיח, או מזרון אימון,
לעצום עיניים,
להקשיב להקלטה,
ולנשום.
לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים וסדנאות אפשר להצטרף לקבוצת וואטסאפ שקטה.
ושיהיה לכולנו אויר לנשימה.
זהר