פנאנג׳לי פותח את הוראת היוגה בסוטרה אחת המסכמת הכל: “יוגה היא הגבלת תנודות התודעה”.
כדי לנסות ולתרגם את פטנג׳לי לשפת המדע ננסה להבין:
- מהן תנודות התודעה בראיה נוירולוגית?
- מהי יוגה בראי הנוירולוגיה?
- וכיצד יוגה מגבילה את תנודות התודעה?
היינו רוצים להאמין שאנו יצורים תבוניים בעלי רצון חופשי ושליטה על פעולות גופנו. אמנם יש פעולות בגוף שנעשות ללא שליטה שלנו, כמו ויסות לחץ הדם, הנשימה או קצב הלב, וטוב שכך. יחד עם זאת אנו נוהגים לחשוב שאם בחרנו בצורה מודעת להזיז אצבע עשינו זאת מתוך בחירה ורצון חופשי. מחקרים הראו כי יתכן וגם פעולות שאנו מודעים אליהן, כמו: אני מזיז את האצבע, נקבעו במוח עוד לפני שעלו במודעות שלנו. אולי מצב זה הוא מה שאנו מכנים תנודות התודעה.
בשנת 1983 בנג׳מין ליבט, חוקר במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, עורך סדרה של ניסויים שיהוו בסיס למחקרים רבים ואפילו ספרים על הנושא של רצון חופשי. ליבט מודד במקביל: פוטנציאל חשמלי במוח, מודעות של אדם לבחירה לתנועה, ותנועה של יד או אצבע.
ליבט מדגים באופן מוחלט כי זרמים חשמליים בלתי-מודעים במוח (הנקראים פוטנציאל מוכנות) מקדימים את ההחלטה המודעת לבצע מעשה רצוני כלשהו. תוצאות אלו מרמזות כי פעילות עצבית בלתי-רצונית מקדימה ואף ייתכן ומהווה את הגורם לפעולה רצונית אשר בדיעבד נראתה לאדם המבצע אותה כאילו ביצע אותה באופן מודע.
במילים פשוטות, אדם חושב שהוא מודע לכך שהוא מתכוון להזיז אצבע אבל בפועל המוח כבר החל את הפעולה לפני שנהייתה מודעת.
לפי המדידות של ליבט, שנבדקו מאז שוב ושוב, פוטנציאל חשמלי במוח נמדד 550 מילישניות לפני הזזה של האצבע, ואילו הנחקר מרגיש מודעות לרצון להזיז את האצבע רק 200 מילישניות לפני התזוזה. כלומר, הנבדק מודע לרצון להזיז את האצבע 350 מילישניות אחרי שהתנועה כבר מתחילה במוח.
בדיון פילוסופי נוירולוגי שנמשך מאז ועד ימינו, נתפסו הניסויים של ליבט ע״י פסיכולוגים ופילוסופים כתומכים בתפיסה שאין לאדם רצון חופשי. הפסיכולוג Daniel Wegner כותב בשנת 2002 בספרו The Illusion of Conscious Will, שלא רק שהמודעות אינה הגורם לפעולה אליה אנו מודעים אלא שהיא תוצאת לוואי של הצטברות הזרם החשמלי (פוטנציאל המוכנות).
ליבט עצמו דווקא החזיק בגישה שיש רצון חופשי. לפי התפיסה שלו הרצון החופשי מתבטא כשיש מודעות. כשיש מודעות הרצון החופשי מתבטא ביכולת הטלת וטו על פעולות שהתחילו במוח ללא שליטת האדם 300 מילישניות קודם. היכולת להטיל וטו מוגבלת לחלון ההזדמנויות. בגרף של ליבט חלון ההזדמנויות נמצא בין ה W – מודעות, לפעולה בזמן 0.
במילים אחרות, מודעות מאפשרת לאדם לבחור אם לאפשר את התנועה של האיבר, שכבר התחילה כגלים חשמלים במוח, או להטיל עליה וטו.
בתרגום ליוגה אולי אפשר לומר שתנודות התודעה הם אותם גלים חשמליים שנוצרים במוח לפני המודעות של האדם.
מהם הגלים האלו? הם מתבטאים במחשבות, תנועת אברי הגוף, דפוס נשימה…
מה קובע את סוג הגלים החשמלים במוח? לדעתי כאן נבדלים אנשים. החומרה דומה, התוכנה שונה. כל אחד מגיב באופן שונה. אופי התגובה נקבע על ידי נסיון החיים, אפיו של האדם, התפיסות או הרגישויות שלנו..
בשפת היוגה זה יקרא – ההטבעות. סמסקרות. בנוירולוגיה – אולי מבנה ה DNA והאישיות.
הסמסקרות (ההטבעות) יצרו את אופי המחשבות שעולה. כמו הזרמים של ליבט הם לא בשליטתנו. יתכן וזה מסביר איך במדיטציה יש תחושה שהמחשבות נוצרות בתודעה ללא בחירה. לעומת זאת קיימת הבחירה אם לאפשר את הביטוי שלהם. אפשר לבחור אם לאפשר תנועה של יד או להמשיך ביטוי של מחשבה.
איך אפשר לבחור אם הפעולה התחילה מבלי בחירה שלנו? על ידי מודעות. היכולת לבלום את התנודה שכבר החלה.
תנודות התודעה בחיי היום יום
מספיק לשבת 10 דקות במדיטציה ולעקוב אחרי מספר התנועות שעושה הגוף שנתבקש לשבת בשקט. במהלך קורס ויפאסאנה של ס.נ גואנקה מתבקשים התלמידים לשבת שעה שלמה במדיטציה תוך ניסיון לא לזוז. אז אפשר להרגיש כמה אנרגיה מושקעת בגוף לא מיומן כדי לבלום את התנועות האוטומטיות.
הנבדקים של ליבט היו מרוכזים בתחושה של היד, ברצון שלהם לגביה, ובבחירה להניע או לא להניע את היד. זאת התרכזות בתחושה אחת בלבד. כמה תחושות כאלו עולות לנו בשעה? בדקה? ולכמה מהם אנחנו מודעים.
נחזור לפטאנג׳לי: יוגה היא הגבלת תנודות התודעה.
מה מגביל את אותם זרמים חשמליים מלהתממש לתנועה? התשובה לפי ליבט היא הרצון החופשי. כלומר, המודעות שלנו באותו חלון הזדמנויות קצרצר.
אם יוגה היא הגבלה של תנודות התודעה, מהי יוגה אם כן לפי הסתכלות על מחקרים כאלו?
יוגה היא המודעות.
נחזור לשאלות של ההתחלה:
- מהן תנודות התודעה בראיה נוירולוגית? הזרמים החשמליים שזורמים במוח ללא שליטה שלנו.
- מהי יוגה בראי הנוירולוגיה? יוגה היא המודעות
- וכיצד יוגה מגבילה את תנודות התודעה? על ידי התערבות בחלון הזדמנות נוירולוגי המאפשר בלימה של הפעולה שכבר החלה.
יוגה היא ההאטה שמאפשרת למודעות לתפוס את אותו חלון הזדמנויות, ולבצע החלטה אם להמשיך את הפעולה או לא.
שלכם, זהר
reference:
- https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%92%27%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%98
- http://www.informationphilosopher.com/freedom/libet_experiments.html
- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6640273
הי זהר, תודה על המאמר!
להבנתי יש כשל לוגי בטיעון שיש לנו “חלון הזדמנויות”, כי גם ההחלטה לבלום תנועה צריכה להתעורר 300 מילישניות לפני שאפשר לבצע אותה..
מה שכן אפשרי אולי זה להרחיב את חלון ההזדמנויות הזה באמצעות תרגול ולהיות מודעים לכוונה שלנו זמן ארוך יותר לפני הפעולה.
באופן כללי נשמע נועז להסיק מניסוי מעבדה מהסוג הזה על שאלות פילוסופיות כמו “רצון חופשי”, אבל זה כנראה דיון למועד אחר 🙂
קרן
הי קרן,
כשהתחלתי לכתוב היתה לי מטרה אחת מול העיניים: ליצור דיון בנושאים שמעניינים אותי. לשמוע דיעות נוספות ולהיות מאותגרת שוב ושוב על התפיסה שלי של דברים. לכן שמחתי על התגובה שלך.
חשבתי במשך היום על מה שאמרת. אז קודם כל מסכימה איתך לחלוטין שיש קפיצה יומרנית מסוג כזה של ניסויים להסיק על רצון חופשי, אבל זה מה שקרה במדע לפני 70 שנה. היום זה בטח לא היה עובר.
לגבי הכשל שאת מתארת. מה שלא כתבתי בפוסט הוא שמחקרים חדשים שחזרו על הניסוי אבל עם פעולות רצוניות הראו שזה לא עובד אותו דבר. מדובר רק על פעולות שקורות מעצמן. לכן חשבתי שאפשר לכנות אותן סמסקרות. לפעולה מכוונת יש מהלך אחר כנראה. אין delay
שבת שלום ומקווה שנתראה מתישהו
זהר