אמור לי דרך איזה נחיר אתה נושם ואומר לך מי אתה

יש אנשים שמרגישים שהם תמיד נושמים דרך נחיר אחד. לפעמים זו רק תחושה, לפעמים זה אכן כך. למעשה, כולנו נושמים בעיקר דרך נחיר אחד השאלה היא איזו נחיר. דרך איזה נחיר את/ה נושם עכשיו? ומה זה אומר עליך מבחינה רגשית ורפואית?

איך יודעים דרך איזה נחיר האויר זורם?

כדי לדעת מיהו הנחיר הדומיננטי, אפשר לסגור נחיר אחד ולנשוף דרך השני, ואז להפוך. אם נחיר אחד לגמרי סגור קל להרגיש זאת. אם שניהם פתוחים, הנחיר ממנו יוצא צליל נמוך יותר הוא הנחיר הפתוח יותר.

במצב מאוזן אין הבדל דרמטי בין הנחיריים, אבל אחת לכשעתיים הם פתוחים באופן שווה למספר דקות ואז הדומיננטיות שלהם מתחלפת.

מחזוריות אפית  – Nasal Cycle

אנחנו לא נושמים במידה שווה בין שני הנחיריים. הנשימה מתחלפת באופן מחזורי בין הנחיריים, כאשר כל  1.5-4 שעות נחיר אחר הוא הדומיננטי. למחזוריות הזו קוראים nasal cycle והיא נמצאה קשורה לתפקודים בגוף: תפקודים קוגנטיביים, מדדים גופניים (כמו לחץ דם, רמות סוכר ורמות סטרס) ומחלות. נשימה דרך הנחיר הימני קשורה לתפקוד אונת מוח שמאלית, ולהיפך.

באנשים שחושבים שתמיד רק נחיר אחד פתוח אצלם, או הימני או השמאלי, צריך להבדיל בין מצב קבוע, כמו מחיצה לא ישרה בין הנחיריים, פוליפ וכו. ובין יכולת קיימת להחלפת הנחיריים אבל לא ממומשת. כמו כן חשוב לנסות לשים לב מה קורה בלילה.

מה יכולה להיות המשמעות של נשימה רק דרך נחיר ימין?

במידה וקיימת היכולת לנשום דרך שני הנחיריים אבל רוב הזמן נמצאים בימין, יכולות להיות לכך השלכות רפואיות. כולנו נעים על פני היום בין רגעים של מרץ ויעילות, לבין רגעים של מנוחה, עיכול וקצת התכנסות פנימה. אנשים הנושמים בעיקר דרך הימין נוטים להשאר יותר שעות במצב של מרץ ודריכות.

נשימה דרך צד ימין מופיעה יחד עם המצב הדרוך (הסימפטתי). אם רב שעות היום הנחיר הימני פתוח זה מעיד על מצב פעילות אברי הגוף. במצב זה קצב הלב, לחץ הדם, קצב הנשימה ורמות הסוכר גבוהים יחסית לעצמנו. גם הדריכות הקוגנטיבית גבוהה. במידה והפער בין ימין לשמאל לא גבוה מידי, אך נוטה לטובת הימין, נהיה חדים ומרוכזים. אולם אנשים כאלו, חדים ואנרגטים מפתחים על פני שנים נטייה לסוג מסויים של מחלות. זה כמו להפעיל רכב על טורים גבוהים כל הזמן. בגלל שנמצא קשר בין שחרור הורמוני סטרס לנשימה בצד ימין, אפשר לייחס לנשימה בנחיר הימני עליה בסיכון למחלות לב, סוכרת ולדיכאון בין היתר.

מבחינת אופי, באופן כללי אנשים דרוכים הם מהירים יותר להגיב, שמים לב לפרטים ואוהבי חברה.

המשמעות של נשימה בעיקר דרך נחיר שמאל

הנחיר השמאלי מקושר לרגעי המנוחה והריפוי. מערכת העיכול פועלת, קצב הלב והנשימה איטיים יותר. אם אין מחזוריות תקינה ורוב הזמן הגוף בשלב המנוחה שלו התפקודים יהיו בהתאם. יתכן וזה יתבטא באופי, למשל פחות מוטיבציה לפעולה.

לא מפתיע לגלות שאנשים כאלו יבלו יותר זמן עם עצמם או עם ספר מאשר בפאבים עם חברים.

בעונות המעבר אולי יתפתחו תגובות אלרגיות, ואולי תהיה פחות עמידות לשפעות ווירוסים כי מערכת החיסון מנומנמת יחסית.

מספר הסתייגות :

  • אצל שמאליים הקשר בין המוח לנשימה הוא לפעמים הפוך.
  • יתכן והמחזוריות באף מנותקת אצל אנשים מסויימים מכלל המחזוריות בגוף. כלומר, כל המחזוריות תקינה אבל הנחיריים לא משתתפים בה מסיבות כאלו ואחרות.

מה עושים?

אם קיימת היכולת לנשום בשני הצדדים, אפשר להשפיע על הנשימה אפילו על ידי מניפולציה פשוטה כמו מנח הגוף. אם נשכב על צד ימין ונסגור בעדינות את הנחיר הימני, לאחר זמן מה הנשימה תעבור לנחיר השמאלי.

עם תרגולי פרנאימה (תרגילי נשימה), לאורך זמן המעבר בין הנחיריים נהיה קל יותר. מוזמנים לנסות לאזן את הנשימה על ידי תרגול יומי. הצטרפו לאתגר הנשימה, 9 דקות ביום של תרגול בעזרת הנחיה מוקלטת. אין תשלום, אין צורך בהרשמה וההתחייבות היא רק לעצמכם. לפרטים נוספים – לחצו כאן.

שימוש בנשימה חד צדדית לטיפול:

חוקר מוח ויוגי בשם Shannahoff-Khalsa DS הוא חסיד הקשר בין נשימה חד צדדית, מחלות וטיפול ע״י נשימה חד צדדית. הוא תרם רבות למחקר על הנושא וכתב ספרים על טיפול בנשימה חד צדדית למחלות לב ומחלות נפש כמו סכיזופרניה ודיכאון.

אני משתמשת בנשימה חד צדדית לעיתים כדי להסיט את מערכת העצבים למצב הרצוי, למשל במקרה של התקף אלרגיה או עייפות בנהיגה. אולם לדעתי, עיקר התפקיד של תרגילי נשימה בהקשר הזה הוא לחזק את שני ענפי מערכת העצבים ולשפר את יעילות ומהירות המעבר ביניהם.

  • מיגרנות – כל האנשים עם מיגרנות שדיברתי איתם נושמים לפני התקף המיגרנה רק מנחיר אחד, כמעט תמיד הוא יהיה הנחיר הימני. נשימה חד צדדית לנחיר הנגדי עזרה למספר לא קטן של אנשים שכתבו לי אחרי פרסום הפוסט על מיגרנות. אשמח לשמוע מנסיונכם. 
  • במחשבה שלי ADHD הוא מצב בו אין מעבר מהיר ויעיל מצד שמאל לימין ולהיפך. לכן אנשים כאלו לא יכולים להירגע כשהם נרגשים ומצד שני דווקא שקועים לעומק בפעילות שמעניינת אותם. 

שינויים במחזוריות

עדות לאי רגולריות במחזוריות האפית נמצאה במצבים קיצוניים כמו אוטיזם או מחלות כמו פרקינסון. מחלת פרקינסון מעניינת אותי במיוחד בהקשר הזה, ואם אתם יכולים לעצור ולחשוב רגע על חולה פרקינסון בשלב מוקדם יחסית של המחלה אשמח מאוד אם תפנו אותו אלי.

להעמקה: מוזמנים להקשיב להרצאה על הקשר בין נשימה, תרגילי נשימה ונוירולוגיה.

שלכם, זהר.

מאמר מדעי מומלץ להעמקה

פוסטים נוספים על הקשר בין יוגה לנוירולוגיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *