היכולת ללמוד מאירוע סטרס לעתיד היא חרב פיפיות. כמו הבמבי מהפוסט הקודם, נרצה להיות מסוגלים לחזות פעולות בעתיד ולהגיב עליהם בהתאם. אולם התגובה הופכת להיות צרובה בחומרה של המוח ומכך לחלק מהאישיות שלנו. על הקשר בין תגובת סטרס והאישיות, ועל היוגה ככלי לשינוי. לקצרים בזמן: קריאה של הכותרות המודגשות ברצף מהווה תקציר המאמר. תגובת סטרס…
סטרס – הטוב, הרע והמחלה: חלק 1
סטרס הוא מצב טבעי המשפיע על המוח ועל הגוף, על הרגש ועל הנשימה. מתי סטרס הופך להיות פחות טוב? מתי הוא הופך למחלה? ואיך תרגילי נשימה קשורים לסטרס? כל יצור חי שואף להישאר בחיים. הפחד מהמוות מושרש אפילו אצל החכמים, כתב פטאנג׳לי. הפחד הזה כל כך משמעותי שכל גירוי חושי או חוויה נשפטים מידית ע״י…
תרגילי נשימה להצלחה במבחנים
אני רגילה לקרוא מחקרים על הקשר בין מערכת העצבים האוטונומית למחלות גוף ונפש, ולקשר ביניהם לבין השפעה חיובית של תרגילי נשימה. השבוע יצאתי מאזור הנוחות והתעמקתי במאמר שמתאר את הקשר בין פעילות מערכת העצבים האוטונומית להצלחות קוגנטיביות. והנה מחשבה על שימוש בתרגילי נשימה להצלחה במבחנים ובסופה תרגול קצר. בקצרה אזכיר שמערכת העצבים האוטונומית שולטת על אברי…
AVIDYA – כיצד המוח והחושים תורמים לתפיסת מציאות מוטעית
אווידיה – הוא מונח בסנסקריט שמשמעותו בורות / ידיעה מוטעית. המונח מכוון בעיקר לתפיסה שלנו את העולם. לפי ההינדואיזם מעבר לעולם המוכר לנו קיימת מציאות נצחית, בלתי משתנה, המתקיימת מעבר לזמן. המוח שנתון בתוך קופסא סגורה וחשוכה מנסה לפענח איך נראה העולם שבחוץ. הוא עושה זאת באמצעות החושים. אנחנו לא יודעים איך נראה העולם מחוץ…
מחשבות על כאב כרוני ומודעות
אם נחבוט בטעות את המרפק בחפץ קשיח נרגיש תחושה חדה של כאב. זהו כאב אקוטי. פתאום המרפק שהיה סתם אזור בגוף מרגיש ענק, והתודעה מלאה כולה בתחושות שבו: כאב, פעימות, התנפחות. לעומת כאב אקוטי, בכאב כרוני ארוך שנים, אני מוצאת שאנשים דווקא מודעים פחות לאזור הכואב. אמנם הם חווים כאב באזור באופן כללי, אך היכולת…
מה בין יוגה, תחושת האני והאושר?
אני קוראת ספר מרתק שגורם לי לעצור ולחשוב. אני אוהבת ספרים כאלו למרות שלוקח לי הרבה זמן לסיים אותם. הספר מדבר על פוסט טראומה אבל אני בעיקר נהנית כי הוא מחזק את התפיסה שלי לגבי השפעות היוגה על הגוף והתודעה. הפסיכיאטר והסופר, Bessel Van Der Kolk, מעלה את הטענה, שאנחנו מוקפים באנשים שחיים בשובע ובתחושת ביטחון…
מודעות ?
לואי מתמקם לשינה על קצה המזרון שלי. הוא יודע שאני לא אקום עכשיו שעה שלמה. הוא כבר רגיל. ככלב כל התנהגותו מותנת מהסביבה. כשהוא רעב – הוא אוכל, כשהוא עייף – הוא ישן. כשהוא מזהה את הרצועה הוא קופץ בהתרגשות. אנחנו אומרים שהוא חכם כי הבין שלוקחים אותו לטיול אך למעשה זו רק התניה קלאסית. ואנחנו? במה…