כוחה המשולש של ה PRANAYAMA

למה אפשר לצפות מאימון?

אנשים מגיעים לתרגל ליוגה מסיבות שונות. אחד בשל כאב בכתף, שניה בגלל עודף סטרס… לא משנה מה הסיבה, אם האימון מיטיב ממשיכים בו. עם הזמן יש הדבקים בו כי משהו נוסף התגלה. אבל אולי טוב לעצור רגע ולשאול: לאן יכול להוביל אותי האימון? אז אמנם ביוגה אנחנו מתמקדים בעשייה ולא בפירות המעשה, ובכל זאת חשוב לפעמים לעצור ולשאול את השאלה. מדוע? לדעתי בגלל ההתכווננות. חשבתי על כך מההיבט של פרנאימה (תרגילי נשימה). מבחינתי אימון פרנאימה כשלעצמו, בהתכווננות נכונה יכול לקדם בשלושה מישורים:

  • לשמש כלי לאיזון ברגע שיצאנו מאיזון
  • לבנות איזון כך שנרגיש טוב בעור של עצמנו בסיטואציות שונות
  • לקדם אותנו בדרך היוגה

בהסתכלות כזו פרנאימה תורמת לא רק לאימון אלא גם להתנהלות בחיים, בטווח המידי ובטווח הארוך. איך מרוויחים מתרגול פרנאימה בשלושה מישורים שונים?

אימון לרגע האמת – תרגול שאפשר להשתמש בו על המקום כדי לחזור לאיזון

דמיינו אמצע תאורתי. נקודת איזון. ימינה ממנו אנחנו נרגשים מידי. שמאלה ממנו, חסרי אנרגיה, מפוזרים וישנוניים.

רוב היום אנו נמצאים ימינה או שמאלה מנקודת האיזון התיאורטית שלנו. לפעמים להיות ימינה או שמאלה הוא בדיוק מה שמתאים, למשל להיות דרוכים בזמן נהיגה, או נינוחים בזמן עיכול ארוחה. ולפעמים הסטיה מן האמצע גדולה מאוד בעוצמה או במשך הזמן שלה, ואז עלול להיות לזה מחיר כמו שראינו במאמר על הסטרס (סטרס: הטוב, הרע והמחלה).

תרגילי נשימה מאפשרים לנו להסיט את מערכת העצבים ימינה או שמאלה ברגע האמת. סוג מסויים של תרגילים, כמו קפלבהטי,  יעלה ריכוז. סוג אחר, ירגיע סטרס.

יציאה מאיזון יכולה להתבטא גם בגוף. מיגרנה למשל, היא תוצאה של סטרס. סטייה גדולה מן האמצע לכיוון ימין. נוכל להשתמש בתרגילי נשימה מתאימים ברגע שנחוש את תחילתו של כאב הראש כדי להחזיר את האיזון. אצל הרבה אנשים נשימה דרך הנחיר השמאלי ברגע שכזה תמנע הופעתה של מיגרנה. (ראה מיגרנה וקסם הנשימה היוגית)

כדי להשתמש בתרגילי נשימה ברגע האמת, יש לפתח מיומנות מסויימת. חשוב לשמור על אימון שוטף ועל הכרות עם הנשימה. לאימון לאורך זמן יש גם בונוס מיצב. כאן אנחנו מגיעים לנקודה הבאה:

אימון להגדלת טווח הנוחות – להרגיש נוח יותר בעור של עצמנו בכל מצב

כשעולה רגש לא נעים יש לנו נטייה להאשים את האנשים שסביבנו או את הסיטואציה . הוא עצבן אותי, היה יום מלחיץ..אבל חשוב לזכור שהמוח שלנו חי בתוך קופסא, והקשר שלו לעולם החיצון הוא דרך מסרים שהוא מקבל מהגוף. אנחנו לא מגיבים לסביבה! אנחנו מגיבים לגוף. 

עיבוד המסרים העצביים מהגוף

אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאותן סיטואציות. יש שנלחצים במבחנים ויש שאוהבים את האתגר. יש שבוחרים לקפוץ בנג׳י כי אז הם מרגישים חיים, ויש שרואים בכך טירוף. יש אנשים שמעדיפים לשבת בבית עם ספר כשסדר היום ידוע וקבוע מראש, כשאחרים מוצאים בזה בזבוז יום או שיעמום טוטאלי.
האידיאל שאפשר לשאוף אליו הוא שנוכל להרגיש נוח גם בשבת שקטה בבית ללא התרגשויות וגם בהפתעות לא צפויות. גם אם צריך לעבור על גשר גבוה מעל תהום וגם בישיבה שקטה בעיניים עצומות. איך תרגילי נשימה עוזרים לנו להרגיש בנוח על פני טווח של סיטואציות?

אני מחלקת אנשים על פני ציר תאורתי בין הימין והשמאל של מערכת העצבים בכדי להבין טוב יותר את הדרך בה הם צפויים להגיב לגירויים (להרחבה: הימין ושמאל ביוגה ונוירולוגיה).

אני מוצאת שלכל אדם יש את טווח הנוחות שלו. יש שמרגישים נוח כשהכל שליו ונינוח (להם אני קוראת ביני לבין עצמי הנוטים שמאלה), ויש שמעידים על עצמם שהם מתפקדים הכי טוב בלחץ (אלו, בתפיסה שלי, הנוטים ימינה). אני מדמיינת את זה כמו באיור שלמטה, ציר בין ימין לשמאל, עם אמצע תאורטי, שמסומן בעיגול בצבע תכלת, והמלבן האפור הוא אזור הנוחות. אנו נוטים לעשות בחירות בחיים בהתאם לאזור הנוחות שלנו, גם אם בתאוריה הוא לא כל כך נוח. 

המחשבה שלי היא שאימון לאורך זמן יאפשר להגדיל את טווח הנוחות. הכוונה היא שנוכל להרגיש נוח גם בימין וגם בשמאל.

נרגיש נוח בסיטואציות שבדכ היו מלחיצות אותנו. מצד שני, נוכל להרגע מבלי להיות מופעלים מזרם מחשבות כשנשב בשקט על המרפסת עם כוס קפה.

פרנאימה כחלק מאימון יוגה

בימינו מדברים על יוגה כאימון המשפיע לטובה על חיי היום יום, ההתנהלות בחיים ובחברה. אולם במקור היוגים היו אנשים מתבודדים שהאימון שלהם היה לכיוון אחד ברור.

ביוגה סוטרה של פטאנג׳לי מוזכרת הפרנאימה במקום טוב באמצע בין שמונת אברי האשטנגה יוגה, אחרי האסאנות (תנוחות הגוף) ולפני מצבי התכנסות, ומדיטציה. יש הרואים לפיכך את הפרנאימה כסדרת תרגילים המכינה את התודעה למדיטציה וסמדהי. היכולת של פרנאימה להשקיט את מערכת העצבים קשורה להערכתי לא רק לאיזון בין הימין והשמאל אלא גם לעוצמה ולתדר. אז התודעה משולה למים שקטים שצלילותם מאפשרת למה ששוכן מתחתם להתגלות.

פרנאימה לפני אסאנה תעמיק את אימון האסאנה. פרנאימה לפני מדיטציה תשקיט את התודעה ותאפשר לישיבה להיות עמוקה יותר. איזו פרנאימה מתאימה לפני מדיטציה? גם כאן לדעתי אין תשובת אינסטנט ואין תרגול אינסטנט. 

קפלבהטי למשל הוא תרגיל אינטנסיבי ששמו מעיד על התוצאה הרצויה של האימון בו: ראש זוהר. בתרגול נכון של קפלבהטי זה בדיוק מה שמורגש. ולפעמים לפני ישיבה זה בדיוק מה שצריך כדי שהשקט יכריע את תנודות התודעה. אולם, לעיתים אני מוצאת שפרנאימה מעודנת, כזו בה הדגש הוא על עשייה עדינה והרבה תשומת לב נקודתית היא הבחירה שלי לפני ישיבה. (ובנימה קצת אישית, לקריאה נוספת)

ooo

פרנאימה, ביכולת ההשפעה שלה על מערכת העצבים היא כלי גם לחיים וגם לאימון. לפעמים נוצרת התחושה שהעולם המערבי אימץ את היוגה בזרועות פתוחות ואף את המדיטציה, אך בתרגול המודרני לא ניתן לאימון הפרנאימה דגש. ואולי דווקא בגלל ההשפעה המידית על מערכת העצבים קל לחוות חוסר נוחות בתרגילי נשימה מוגזמים, ולכן להשמיט חלק זה של התרגול. אני מקווה שככל שיגדל המחקר בנושא ונבין יותר, נדע להשתמש בכלי המופלא הזה בחכמה. ואולי אף יותר חשוב מהבנה: לתרגל, לתרגל ושוב לתרגל. (לפרטים על שיעורים וסדנאות)

** פרנאימה ומדיטציה מהזוית הנוירולוגית – קורס זום לטובת הבנה והפיכת אימון נשימה לדרך חיים. **

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *