רגש ודפוס נשימה קשורים אחד בשני. כשיעלה רגש של שמחה הוא ילווה על ידי דפוס נשימה מסויים. אם השמחה תתחלף בעצב, דפוס הנשימה ישתנה בהתאם. מי מקדים את מי? הרגש או דפוס הנשימה? הביצה או התרנגולת?

השאלה האמיתית היא האם אפשר להשתמש בעובדה שדפוסי נשימה ורגשות הולכים יד ביד בכדי לשפר את איכות החיים?

התשובה היא חד משמעית כן. 

לפני שבוע, בעודי מנתחת ניתוח שגרתי של כלבה, קיבלתי (ברמקול) שיחת טלפון מטרידה שגרמה לי לעצב גדול. וכך באמצע פעולה שגרתית ומרוכזת הרגשתי איך עצב משתלט עלי. הנטיה הראשונית שלנו היא להזדהות עם הרגש, הרי הבשורה היתה מעציבה ולכן עצב הוא התגובה הטבעית, אבל קול אחר הזכיר לי שתגובה רגשית היא אמנם חלק ממנגנון טבעי אך היא אינה בלתי נשלטת. בדיקה מהירה של הנשימה הראתה היכן דפוס הנשימה השתנה. בחרתי תרגיל נשימה מתאים ותוך 2-3 דקות של תרגול מצב רוחי החל להשתנות. זה לא אומר שצהלתי פתאום או שלא היה לי אכפת, העצב היה שם, אך הוא לא השתלט על כל התודעה, ונשמר ממנו ריחוק בריא שאיפשר לי לחשוב על יקירי החולה מתוך חמלה ואהבה ולא מתוך עצב.

שינוי מודע של דפוס הנשימה ישנה את הרגש השולט.
שליטה על דפוסי נשימה תגביר יכולת שליטה רגשית.
כדי להבין איך משנים דפוס נשימה צריך להבין קודם כל מהו.

מהו דפוס נשימה?

נשימות יכולות להיות מהירות ויכולות להיות ארוכות ואיטיות. נשימות יכולות להיות מלוות במאמץ שאיפתי או בעצירות נשימה. נשימות יכולות להתרחש מהאף או מהפה. כל אחד מאלו הוא פרמטר של נשימה.

דפוס נשימה הוא מכלול הפרמטרים של הנשימה. 

כיצד דפוס הנשימה משפיע על הרגש?

כל אחד מהפרמטרים השונים של הנשימה מפעיל את מערכת העצבים באופן אחר. למשל, נשימה חזית קשורה בתגובת fight or flight. אדם המאופיין בנשימה חזית נמצא במצב של מתח מתמשך, יתכן והוא חד ומרוכז אך אולי יתלווה לזה גם קוצר סבלנות או נטייה לכעוס. בהחלט יתכן ש type a כזה הוא טיפוס יעיל ומבצע היטב משימות, אך האם הוא גם יודע להירגע?

כיצד שינוי דפוס נשימה ישנה רגשות והרגלים?

שינוי של דפוס נשימה ישנה את הרגש דרך השפעה על מערכת העצבים האוטונומית ודרך שינוי שליטה של אזורי פעילות במוח. 

אם ניקח את האדם מהדוגמא הקודמת ונלמד אותו נשימה בטנית, תנועת הסרעפת תפעיל את עצב הואגוס אשר יגביר את השליטה של מערכת העצבים הפאראסימפטתית, המרגיעה. זו המכונה rest and digest. 

סוג אחר של אנשים הם אלו האוהבים שקט ושלווה, אנשים אלו נהנים מפעולות רגועות כמו קריאה או הליכה אך מתקשים להתמודד כאשר התנאים הנוחים משתנים והעולם לא נוהג כמו שהם היו רוצים. אנשים אלו צריכים לפתח סבילות דווקא של המערכת הסימפטתית. אז תהיה להם יכולת להישאר במצבים של חוסר נוחות או סטרס במקום להגיע מידית לרצון לברוח או לוותר על הפעילות. 

למידה של סוג נשימה שונה מההרגל הטבעי היא לא פשוטה אך תרגול והתמדה יאפשרו לאותו אדם את היכולת המודעת להרגע. 

מה הקושי בשינוי דפוס נשימה?

כדי לשנות דפוס נשימה יש צורך באימון שתי מערכות שונות. מערכת השרירים ומערכת העצבים. הדפוס העצבי התקבע במשך שנים של נשימה באותו אופן, והשרירים התחזקו או נחלשו בהתאם.

שרירים חלשים או תפוסים צריכים להתחזק או להתארך ומסלולים עצביים צריכים חדשים להבנות או להתחזק. לרב תרגול של תרגילי נשימה יגביר תחושת נוחות כבר בזמן האימון אולם שינוי דפוס נשימה, באופן שישפיע גם אחרי האימון, הוא אימון שיש להפנים.

וכיצד בכל זאת נרחיב דפוסי נשימה?

תרגול שנערך נכון, בהתמדה ולאורך זמן משתמש במנגנוני גמישות המוח כדי לשנות קשרים עצביים ברמה המבנית. מדידות אחרי אימון מוחי מראות שינויים עצביים ברמת העצב (במהירות הולכה עצבית), כמו גם ברמת הקישוריות בין תאי עצב (ברמת הסינפסות). שינויים מהותיים נמדדים גם במפת המוח.    

מי שרוצה להתחיל להפוך שליטה בנשימה לדרך חיים מוזמן להצטרף אלינו לתרגול בקבוצת זום חדשה בימי שני בבוקר. כל מפגש יכלול תרגול מדיטציה ותרגילי נשימה אשר ילך ויעמיק עם השבועות. התרגול ילווה במצגת והרצאה קצרה להבנה תאורתית של השפעת הנשימה על מערכת העצבים. 

קורס זום לתרגול פרנאימה ומדיטציה בראיה נוירולוגית – לפרטים נוספים ולהרשמה