מה עושות העיניים בזמן מדיטציה?

כיצד אתם בוחרים להפעיל את העיניים בזמן מדיטציה? האם אתם עוצמים אותן? אולי ממקדים את המבט בנקודה בחלל? אולי בקצה האף?
לבחירה שלכם בזמן המדיטציה יש השפעה משמעותית על מערכת העצבים. האופן בו תבחרו למקד או לא למקד את המבט ישפיע על הגוף והמוח.

ומה לגבי התרגול? האם שינוי המבט יכול להשפיע לטובה על הישיבה?

לאורך ההיסטוריה נשמרו שיטות מדיטציה מגוונות, בעלות הנחיות שונות. יש המכוונות להתרכז באובייקט, יש המחזקות את התודעה הרחבה, יש שיטות בהן סורקים את הגוף, יש הדוגלות בשינון מנטרה ועוד ועוד. 


בזמן שרב השיטות מסכימות על מנח הגוף (ישיבה בגב זקוף), לאופי המבט יש גיוון.
יש היושבים בעיניים עצומות, אחרים בוהים בנקודה בחלל, יש שומרים את המבט ב 45 מעלות מטה, ואני בטוחה שישנן סוגי הנחיות נוספות.
כשאני נתקלת בהנחיות מנוגדות ששרדו לאורך ההיסטוריה עולה בי הסקרנות להבין את היתרונות של כל אחת מהשיטות. לאחר התנסות בזו ובאחרת אני חוזרת לספרי המדע ומחפשת הסבר לתחושות השונות שחוויתי באימון. אז הנה ההסבר שמצאתי לגבי בחירת אופי המבט במדיטציה:

שרירי העין קשורים קשר הדוק למערכת העצבים, וזה לא מפתיע שכן העיניים הן חלק אינטגרלי מהמוח. 

אופי המבט קשור ישירות לפעילות המוח וכן לפעילות מערכת העצבים האוטונומית. 


כאשר הגוף נשלט תחת מערכת העצבים הסימפטתית אברי הגוף במצב דריכות וריכוז והמבט מתמקד באופן טבעי בנקודה אחת מרכזית מעט רחוקה והרקע שלה יראה מטושטש יותר. הגורם לכך הוא כיווץ השרירים בגלגל העין  וזוית החזקת העדשה. זהו תהליך אבולוציוני הנועד להצלת חיים. זה המנגנון השומר את המבט ממוקד בגורם המסכן את חיינו.  

כאשר הגוף נשלט תחת מערכת העצבים הפאראסימפטתית, תפקודי הגוף רגועים ונינוחים. אז שדה ראייה רחב יותר. 

היופי בדבר הוא שהקשר בין העין למוח הוא דו צדדי. אפשר להשתמש בשליטה על המבט כדי להשפיע על פעילות מערכת העצבים:

  • כשנרפה את העיניים, גם מערכת העצבים תעבור למצב של רוגע יחסי, והדריכות תרד. 
  • כאשר נפקס את העיניים בנקודה אחת, ריכוז המבט יעורר את מערכת העצבים וישאיר אותנו בדריכות. 

איך אפשר להשתמש בידע כדי להעמיק את המדיטציה?

כדי לענות על השאלה הזו חשוב להיות מודעים למצב התודעה בזמן הישיבה. 

לעיתים הישיבה יוצרת מתח, סטרס. מתח זה יכול להיגרם מעלייה של זכרונות לא נעימים, מתחושת חוסר הצלחה, מפחדים ועוד. במקרים של סטרס נרצה להרפות את המבט, להשאיר את העיניים עצומות ולחשוב על הרחבת שדה הראיה, גם מבין העפעפיים הסגורים. 

יש אנשים שהמצב אצלם הפוך, אין להם ציפיות מעצמם או מהישיבה, הם לא לחוצים. הקושי שלהם הוא שקיעה במחשבות ושיכחה של את הנחיות הישיבה, אם זה ריכוז באובייקט או גב זקוף. עבור אנשים אלו יכול להיות יתרון בריכוז קל של התודעה. אפשר להשיג ריכוז כזה על ידי שמירה על המבט מרוכז בין הגבות, גם עם העיניים סגורות, או להשאיר את העיניים מעט פקוחות ולהתמקד בנקודה בקצה המזרן בזוית של 45 מעלות כלפי מטה.

במהלך ישיבה נרצה לשמור על איזון עדין, בין ריכוז לשלווה. אולי אפשר לתאר את המצב המנטלי הזה כ נינוחות דרוכה.
אני מוצאת שנחמד לחשוב איך אפשר לכוונן את התודעה בעדינות למקום הזה.
איך אפשר להסית את מערכת העצבים לאותה נינוחות דרוכה. 

אחת הדרכים היא כאמור המבט, דרך אחרת היא שימוש בנשימה.

עבור מי שרוצה להעמיק את ההבנה של הקשר ההדוק בין מדיטציה למערכת העצבים והמוח נבנה הקורס : הנוירולוגיה של המדיטציה. 
8 שיעורים בני שעה של תאוריה יסודית ותרגול מעמיק של פרנאימה ומדיטציה.  
הקורס בנוי בפורמט קל לשימוש מלווה במצגות בהירות ותרגולי וידאו ואודיו.
לפרטים נוספים לחץ כאן

תרגול נעים לכולם,
זהר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *