אנחנו יכולים לבחור איך המוח שלנו יפעל.

״יש מורים שלא דוגלים בשום אימון אחר, מתוך דעה שכל חוסר איזון יעלם על ידי אימון פרנאימה״.

משפט זה לקוח מתוך הטקסט המוכר Hatha Yoga Pradipika. אחד מעמודי התווך בתורה היוגית.
אישית לא הייתי מוותרת על אסאנה או מדיטציה אבל אין ספק שלתרגול הנשימה תפקיד מהותי ביוגה. מדוע נשימה התפתחה כאימון בפני עצמו? יתכן והתשובה נעוצה בהשפעת תרגילי הנשימה גם על הגוף וגם על המוח.

מדוע פרנאימה היא תרגול כל כך מהותי ?

הנשימה היא מנוע חשוב בהפעלת כמעט כל! אברי הגוף. למשל, אם ננשום בדרך מסויימת הלב יפעל בקצב אחד, אם ננשום אחרת – הלב יפעל בקצב ועוצמה אחרת. כנל לגבי לחץ הדם או הורמוני הסטרס, וגם תפקודים קטנים כמו רמת הנוזלים בלשכה האחורית של העין. למעשה אפשר לעבור על כל אחד מאברי הגוף ולראות את השפעת הנשימה עליהם. זו הסיבה שתרגילי נשימה הם כלי תרפויטי חשוב לטובת החלמה של בעיות רפואיות רבות.

איך נשימה קשורה לפעולת המוח?

הדפוס בו אנו נושמים משפיע לא רק על הכבד או מערכת החיסון אלא ישירות על המוח. עד כמה שאנו יודעים נשימה משפיעה על המוח בשלוש רמות שונות המרכיבות יחד גם את הצד הפיזי, גם את הצד הכימי וגם את המרכיב החשמלי של המוח. צורת הנשימה תקבע אילו אזורים יעבדו, אילו נוירוטרנסמיטרים יופרשו ואיזה תדרים ישלטו בקליפת המוח.
האם ברגע זה אנו פועלים מהחלק הרציונלי או מהחלק הרגשי? הרבה נקבע בזכות האופן בו ננשום.

תדרי המוח ונשימה

תדרי המוח הם המקצבים החשמלים העוברים במוח. הם מכונים אלפא, בטא, גמא, טטא. תדרים קשורים גם לרגשות שנחווה. הם נוצרים מהחושים ומתחושות שעולות מהגוף, אם במודע ואם לא. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אופן הפעולה של תדרים הוא – הנשימה. (1).

אפשר לקחת את קצב הנשימה כדוגמא. גם בלי מחקר ברור לכל אדם שנשימה באפו, שיש משמעות רגשית לקצב הנשימה. נשימה מהירה קשורה בסטרס ונשימה איטית ורגועה מלווה שלווה ונועם. עבודה מדעית שפורסמה ב 2016 מראה שנשימה היא מנוע שמפעיל תדרים במוח יונקים עוד משחר האבולוציה.

קשה לדמיין איך נוכל לשנות את גלי המוח מרצון, אך מסתבר שאם נשנה את הנשימה, תדרי המוח ישתנו במקביל. (2) אם נאט את הנשימה, למשל, נגביר פעילות של גלי אלפא ונפחית פעילות של גלי טטא. שינוי שכזה יתבטא במקביל ברגש. הגברת תדר אלפא מפחיתה חרדה, דיכאון, כעס ובלבול.
מעניין לשים לב שכאשר הנשימה עוברת מהאף אל הפה, אובדת השפעה חשובה של הנשימה על תפקוד המוח

כמורים ליוגה ומטפלים, אם ננסה להגיד לאדם לנשום לאט יותר, הוא יתקל בהתנגדות פנימית. גלי המוח ברגע של לחץ מכוונים את הגוף לנשימה מהירה ונסיון לנשום לאט רק יעורר עוד לחץ. לכן חשוב ללמוד דרכים עקיפות לגרום לאדם להאט את נשימתו.

בשנת הלימודים הבאה יפתח במכללת וינגייט קורס ׳נשימה ככלי טיפולי׳ בהנחיתי.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים וקורסים הצטרפו לקבוצת וואטסאפ שקטה

  1. .Cortical rhythms are modulated by respiration, Detlef H. Heck1§, Samuel S. McAfee https://www.biorxiv.org/content/10.1101/049007v1.full.pdf
  2. https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnhum.2018.00353
  3. प्राणामाभय ैेव सवेप्रशष्ह्ुह्यश्चन्त भरा इश्चत । आचामाण त ाॊतुकेषाश्चॊचदन्यत्कभ त न सभॊ तभ ॥् ३७॥   Some âchâryâs (teachers) do not advocate any other practice, being of opinion that all the impurities are dried up by the practice of Prânâyâma.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *