ככל שאני חוקרת יותר אני מגלה עד כמה נשימה היא יותר מאשר הכנסה והוצאה של אויר, ולמעשה יש לה תפקיד משמעותי בתפקוד כלל הגוף. נשימה אידאלית קשורה לפעילות תקינה של הלב, הריאות, מערכת החיסון, מערכת העצבים, העיכול ועוד ועוד. כאשר הנשימה לא אידיאלית, למשל מהירה מידי, יהיה לזה מחיר. אמנם הגוף ימצא דרכים לפצות על הסטיה מהאיזון (הומאוסטזיס) אך אם דפוס הנשימה הלא טוב ימשיך לאורך זמן הפיצוי עלול להיות יקר ולפגוע באחד מאברי הגוף. מחלות מתגלות רק כשהנזק כבר נעשה. בפועל, במקרים רבים אפשר לזהות נשימה לא אידאלית ולשנות אותה לפני שנוצרת מחלה. אחד המצבים האלו הוא איבוד סידן מהעצמות. בואו נדבר על נשימה ואוסטאופורוזיס.

נשימה לקויה:

באופן מפתיע מסתבר שאחוז גדול מהאנשים בחברה המודרנית נושמים יותר מידי. אנשים אלו, נושפים החוצה יותר מידי פחמן דו חמצני. אפשר בטעות לחשוב שפחמן דו חמצני הוא תוצר לוואי של הנשימה ושאין בו צורך, אולם בפועל יש לו תפקידים חשובים בגוף, ביניהם תפקיד מרכזי בשמירה על רמות חומציות הדם.

עובדה 1: רמות פחמן דו חמצני בדם הן חשובות ביותר.
עובדה 2: נשימת יתר תגרום לאיבוד פחמן דו חמצני
עובדה 3: איבוד פחמן דו חמצני תשנה את חומציות הדם (אלקלוזיס רספירטורי).

מדוע חשוב לשמור על חומציות הדם?

כדי להבין עד כמה שמירה על החומציות של הדם היא חשובה כדאי להכיר את החלבונים. לחלבונים תפקיד מהותי בגוף, הם סוג של פועלי הבניין. חלבונים יוצרים בין השאר הורמונים ואנזימים ולמעשה כמעט כל פעולה בגוף קשורה בהפעלה של חלבון. אם החלבונים לא מתפקדים – הגוף יקרוס מהר מאוד. אחד הגורמים שיפגעו מידית בפעילות החלבונים הוא שינוי בחומציות הדם ולכן ברור מדוע הגוף רגיש כל כך בשמירה על רמות חומציות אידאליות.

עובדה 4: הגוף יעשה הכל כדי לשמור על רמות חומציות אידאליות בדם.

איך נשימה וחומציות קשורים לסידן בעצמות?

עודף נשימה תגרום להוצאה רבה מידי של פחמן דו חמצני מהגוף. הדם יהפוך לבסיסי מידי. הגוף יתקן את המצב במהירות על ידי הפרשה של ביקרבונט דרך השתן, אבל יחד עם הביקרבונט יאלץ הגוף להפריש גם מגנזיום, זרחן, אשלגן ולעניינו – גם סידן. כיוון שרמות סידן בדם חשובות ביותר, למשל לפעילות הלב, הגוף לא יכול להרשות לעצמו להשאר ללא סידן בדם ויפנה לפרק את מאגרי הסידן – את העצמות.

עובדה 5: כדי לשמור על חומציות אידאלית בדם הגוף מפריש ביקרבונט בשתן ומאבד בדרך גם סידן.
עובדה 6: הגוף מפרק סידן מהעצמות כדי להחליף את הסידן שאבד בשתן.

בקיצור – נשימה עודפת תגרום לאובדן פחמן דו חמצני אשר ישנה את החומציות. את המחיר על שמירת החומציות (ph) ישלמו העצמות. סידן ימשיך להשתחרר מהעצמות אל הדם ולהאבד אל השתן.

בגלל דפוס נשימה לקוי אנחנו עלולות לנשום את עצמנו לתוך אוסטאופורוזיס.

(ג׳יימס נסטור)

מה עושים כדי להאט איבוד סידן?

לצערנו רוב ה׳פיצויים הטבעיים של הגוף׳ מתגלים רק כשהנזק כבר נעשה כשלמעשה במקרים רבים אפשר לזהות נשימה לא אידאלית ולשנות אותה לפני שנוצרת מחלה.

אם יש לכן נטייה למתח בפלג הגוף העליון, להתכווצויות שרירים חזקות, לחולשת שרירים, נימול באצבעות או סביב הפה, החלשות השיניים, מתח או חרדה כדאי לשקול תוספי מינרלים, להתאמן בפעילות כמו יוגה המעודדת בניית עצם (ראי תמונה) ובמקביל ואולי בעיקר – לבדוק את דפוס הנשימה.

נשימה עמוקה מידי מתבטאת בהפעלה מוגזמת של שרירי הצוואר והשכמות. אם נסתכל על עצמנו במראה נצפה לראות שאין תזוזה של הכתפיים והצוואר בנשימה. אם יש תזוזה שכזו או לחילופין אם אנחנו נוטים לנשום בפה פתוח או מהר מידי – כדאי ללמוד נשימה נכונה. לשמחתנו ברוב המקרים נשימה לקויה היא הרגל רע שאפשר לשנות עם מודעות, חיזוק והגמשת השרירים והעצבים הנכונים. בתקווה כשנתחיל לאזן את רמות הפחמן הדו חמצני עם נשימה נכונה נוכל להפסיק לפרק סידן מהעצמות.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, סדנאות וקורסים הצטרפו לקבוצת וואטסאפ שקטנה
לפרטים על קורס יוגה תרפיה ׳נשימה ככלי טיפולי׳ .

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0954611118300702