פרנאימה ומדיטציה בראיה נוירולוגית – חלק שלישי: על תודעה, מדיטציה ונשימה. קורס למתקדמים

המוח הרגשי מול המוח החושב – הקדמה

במפגש הקודם התבוננו ברשתות עצביות. למדנו לזהות מתי אנחנו נמצאים תחת פעילות הרשת הקשורה לריכוז, ומתי תחת רשת של תכנונים, זיכרון ודמיון. נשאלתי בתחילת המפגש אם הריכוז יכול להשתפר, שכן הוא בורח מהר מאוד במדיטציה. התשובה היא חד משמעית כן. ריכוז הוא יכולת עצבית, וכמו יכולות עצביות רבות גם זו ניתנת לחיזוק ממש כמו שריר. הדרך לחיזוק שלה היא אימון חוזר ועקבי, והאימון הזה הוא מדיטציה. מחקרים הראו שחשוב יותר אפילו מאימון עקבי ורציף הוא תקופות של אימון מרוכז. אחרי רטריט הקפיצה ביכולת גבוהה משמעותית בהשוואה למתרגלים שלא תרגלו תקופה מרוכזת. אולי יום אחד בעתיד נארגן רטריט, עד אז מומלץ להמשיך לשבת כל יום וכדאי לעצור לדקה או שתיים מספר פעמים ביום ופשוט לשמור על ההתמקדות באובייקט כזה או אחר, אפילו אם הוא רק שקית ניילון מתנפנת ברוח.

במפגש הפעם נתבונן בשליטה השונה של שני אזורים של המוח המתבטאת בשליטה של המוח הרגשי מול שליטה של המוח החושב.

מהם שני מוחות אלו? כיצד פעילות שלהם באה לידי ביטוי? וכיצד אפשר להשתמש בידע כדי לזהות טוב יותר מה קורה במוח ובגוף בזמן מדיטציה ואולי אפילו להשפיע על פעילות המוח ברגעים של סטרס או חרדה.

במילה אישית אני רוצה להגיד שבמפגשים של החלק הקודם תרגלנו פחות מדיטציה אך זכינו בתרגול פרנאימה ארוך. אני חושבת שכדאי לחזור מידי פעם לתרגולים של החלק השני של הקורס.

להתראות,
זהר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *