לדעת נשימה
קורס מעשי לתרגול והבנת השפעת הנשימה על מערכת העצבים, הגוף והמוח.
הקורס הוא בראש ובראשונה מסע אישי להכרות עם הנשימה והתודעה. מיועד למורים ליוגה ומתרגלים מנוסים הרוצים להעמיק בתרגולי הנשימה (פרנאימה).
הקורס ׳לדעת נשימה׳ כולל:
- הרצאה מוקלטת ״הנוירולוגיה של המדיטציה״. נמשכת שעתיים וחצי.
- 8 שיעורים – בכל שיעור חלק תאורתי, מעשי, והקלטת אודיו נוספת של התרגול לטובת אימון חוזר.
מומלץ לתרגל כל שיעור במשך מספר ימים עד שבוע בטרם מעבר לשיעור הבא.
כל שיעור מתמקד בנושא חדש: (ראה את מגוון הנושאים בתגית ׳תוכן הקורס׳)
חלק תאורתי פותח כל שיעור ומתמקד בזוית אחרת של הנשימה.
התאוריה מלווה כל מפגש בעזרת מצגות, תמונות וסרטונים שיעמיקו את ההבנה ויעלו נקודות מפתח להתבוננות בתוך התרגול.
אורך כל חלק תאורתי כ 20-30 דקות.
התרגול נערך הוא ארוך ומקיף, כל תרגול נמשך כ 30-40 דקות, מתחיל במספר דקות של מדיטציה וממשיך בתרגילי נשימה הנערכים ברובם בשכיבה על הגב.
התרגול מתחיל מהבסיס ומתקדם שלב שלב לבניית מודעות לנשימה ויכולות פיזיולוגיות ועצביות.
שימו לב. הקורס מתומחר במחיר סימלי מפאת התקופה.
למי מיועד הקורס?
׳לדעת נשימה׳ נועד למתחילים מהבסיס בהבנת הנשימה והשפעותיה על מערכות הגוף והמוח, המעוניינים להשקיע כחצי שעה ביום, מספר פעמים בשבוע לטובת אימון נשימה.
- למורים ומטפלים הרוצים להשתמש בנשימה ככלי יעיל לטיפול ואיזון.
- למתרגלים ותיקים הרוצים להעמיק בפרנאימה.
49.2 כאשר זה מתקיים - שליטה בנשימה (pranayama); קטיעת תהליך השאיפה והנשיפה. 50.2 הוצאת תנודות האוויר, הכנסתו והשהייתו - {באופן} מתמשך או קל - נקבעים ע״י מקום, זמן ומספר.
מבנה המפגשים
כל מפגש בן שעה, מורכב מ 4 חלקים:
- הסבר תאורתי של כ 20 – 30 דקות, מלווה במצגת
- תרגול מדיטציה – 6-10 דקות
- תרגול פראנימה – 30 – 40 דקות
- שוואסנה – כ 5 דקות.
היחסים בין חלקי במפגש ישתנו בהתאם לנושא השיעור והתקדמות האימון.
תשלום והרשמה:
מחיר הקורס הוא 350 שח.
המפגשים אמנם מוקלטים אך אני אשמח לשמור על קשר אישי בנוגע לתרגול, למי שמעוניין, על ידי התכתבות בוואטסאפ או בטלפון. להרשמה אפשר להשאיר פרטים בטופס בסוף העמוד או להרשם במערכת.
אפשר גם לכתוב ישירות אלי בוואטסאפ 0548168662.
קורסי המשך מוקלטים וזמינים:
- פרנאימה ומדיטציה בראיה נוירולוגית: חלק שני. הנוירולוגיה של הפראנימה.
- פראנימה ומדיטציה בראיה נוירולוגית: חלק שלישי. הנוירולוגיה של המדיטציה
-
שיעור 1: נשימה חזית אל מול נשימה סרעפתית
-
שיעור 2: השפעות פיזיולוגיות ועצביות של נשימה סרעפתית
-
שיעור 3: השפעות פיזיולוגיות ועצביות של נשימה חזית
-
שיעור 4: הימין והשמאל בנשימה, בנוירולוגיה ובפיזיולגיה
-
שיעור 5: בית הבליעה והגרון - אנטומיה ומשמעות נוירולוגית ופיזיולוגית בתרגול
-
שיעור 6: משמעות קצב הנשימה
-
שיעור 7: יחס בין אורך השאיפה לאורך הנשיפה
-
שיעור 8: משמעות מקצב הנשימה
הי זוהר
לא הבנתי את הסדר של הקורסים
האם הוא מתאים למי שלא התנסה ביוגה?
תודה
הי אולגה, החלק הראשון מתאים גם למי שלא התנסה ביוגה, אולם התרגול דורש יכולת ריכוז והתבוננות. אם טרם התנסת בהתבוננות מסוג כל שהוא, דמיון מודרך, מדיטציה, תרגילי נשימה דברי איתי ונחליט יחד אם מתאים לך תרגול של 40-50 דקות בקורס לדעת נשימה, או תרגולים קצרים יותר של 10-20 דקות, כמו בסדרה של יוגה להפחתת סטרס.
זהר 0548168662
התנסויות שלי בנשימה סרעפתית השבוע:
1. אנולומה וילומה מתוך מחשבה על הסרעפת יורדת ועובדת במדרגות, היא גיוון נעים לדרך התחושה הרגילה שלי של ריחוף מקומה לקומה בעליה. בהמשך ניסיתי להוסיף אל שתי מדרגות בשאיפה הסרעפתית עוד שתי מדרגות בהמשך שאיפה חזית – מאד כיף , מאריך את הגוף פותח את המודעות לכיוונים משלימים ועוד.
2. בשחיית חזה לאחר כמה תנועות תוך נשיפה איט6ית כשהראש בתוך המיים, הפעלה מכוונת של הסרעפת לא רק מאפשרת שאיפה טובה בזמן קצר, אלא גם גרמה לגוף לרחף ולזנק קדימה, ובתור בונוס – אין צורך להרים את הראש באופן שיוצר מתח בעורף.
נהנית ומחכה להמשך. תודה
שלום זוהר. ממשיכה להנות. מאד הוסיף לי ההסבר שלך על ההקשר הנוירולוגי של נשימת סרעפת רוחבית, או כפי שהכרתי אותה נשימת צלעות תחתונות, שאני מאד אוהבת. בהתנסות השבוע, כאשר אני מכוונת אל נ. סרעפת רוחבית התחושה המתפשטת בהמשך לעבר בטן תחתונה וחזה עליון, או אפילו עד לפיוביס ולגרון, יוצרת תמונה פנימית של מעויין, שאני קוראת לו עפיפון. אין התמלאות אלא התפשטות קלילה. כאמור, אני מאד אוהבת נשימה זו, אני אוהבת להניח את כפות הידיים, לרוב עם האגודלים באותו כיוון של האצבעות כך שאין מתח בכפות והן ממש חופפות וחופנות את הצלעות. אם יש קושי להרגיש בהתרחבות, הן עוזרות מעט לכנס את הצלעות לעבר המרכז בנשיפה, ואז השאיפה שאחרי נהיית יותר רוחבית. כמו כן, לימדתי את עצמי ואחרים שימוש בנשימה זו בעת פעילות עם מאמץ אירובי כמו הליכה. במקום להאיץ את הגוף ואז הנשימה “רודפת” אחרי המאמץ, אני מתחילה לאט ובהחלטה שלי “מעבירה הילוך” לנשימה רוחבית אשר בבת אחת נותנת הרבה חמצן (איזור גדול של הריאות נפתח) ואז הרגליים מתחילות להאץ מעצמן, או לטפס וכד… להתראות בשיעור.