אומרים שיש שני סוגים של אנשים:

אלו שקמים בגלל המחשבות המלחיצות שמבריחות אותם מהמיטה

ואלו שקמים מהשמיכה בגלל התשוקה לקפה.

אני אוסיף, שיש שקמים בשלווה מתוך סקרנות לפגוש יום חדש. לזה אני קוראת לקום עם אמצע.

 

הדרך בה נקום מהמיטה היא הדרך בה נפגוש את העולם.

איך בוחרים תרגיל נשימה קצר רגע לפני שקמים מהמיטה?

להתקרב אל האמצע על הבוקר.

 

∞

 

 

ראשית יש לכוון את השעון חמש דקות קודם

חמש הדקות הכי שוות שהשקעתם על הבוקר.

רגע בין השינה להתעוררות.

לפני שמסלול היום נקבע.

קחו אחריות.

 

עוד בטרם נפקחות העיניים

בידקו איפה אתם יחסית לאמצע

 

מחשבות מלחיצות? ימינה מידי..

• הניחו ידיים על הבטן ונשמו לתוך הידיים.
• תנו לבטן לעלות לתוך הידיים עם כל כניסה של אויר.
• תנו לבטן לשקוע עם הנשיפה.
• עם כל נשימה תנו לנשיפה להיות ארוכה יותר, איטית יותר, והמשכית יותר.
• הקדישו את כל תשומת הלב לתחושה של מגע הידיים והבטן.

כשהנשימות נרגעות גם התודעה נרגעת. אפשר לקום שלווים ולבחור לדחות את המחשבה המלחיצה הבאה שתעלה. להמשיך לנשום לבטן גם בזמן צחצוח שיניים. ולשתות בנחת את הקפה. העולם יחכה בחוץ.

 

אין לכם חשק לקום? שמאלה מידי..

הניחו את הידיים משני צידי בית החזה על הצלעות, ונשמו לתוך הידיים.

עם כל שאיפה הרגישו את הצלעות מתרחבות לצדדים.

עם כל שאיפה הרגישו את מגע הצלעות הגביות על המזרן.

תנו לשאיפות להיות ארוכות ולנשיפות להיות קצרות.

החזיקו מעט את האויר לפני הנשיפה. הוציאו אויר רק כשעולה הצורך.

לאט לאט תגבר העירנות. נצלו אותה כדי לקום.

 

∞

 

איך זה עובד? הגרסה למעמיקים

 

ברב רגעי היום מערכת העצבים האוטונומית נמצאת בשליטה סימפטתית או בשליטה פאראסימפטתית,

בצד הימני או בצד השמאלי של האמצע (לפי חלוקה יוגית). 

יש לכך גם קשר לנחיר ממנו אנו נושמים את רב האויר באותו רגע. (ראה ימין ושמאל ביוגה ובנוירולוגיה)

אצל רובנו, פעם בשעתיים וחצי עד ארבע שעות בערך (ראה מאמר). במנוחה, מתחלפת השליטה על מערכת העצבים האוטונומית בין ימין לשמאל. פעילויות היום, האופי והחשיבה שלנו משפיעים על הדומיננטיות הזו, אך בזמן שינה טובה חוזרת החלוקה לאיזון מסויים.

סטרס היא תגובה פיזיולוגית הקשורה לאופי מחשבות, לרמת עוררות וגם לתפקוד של איברים חשובים בגוף. מחשבות מלחיצות ילוו בקצב לב מהיר, למשל. אז נהיה תחת שליטה של מערכת העצבים הסימפטתית או לפי היוגה: דומיננטיות של צד ימין (זרימת הפראנה דרך הפינגלה נאדי). נשימה קשורה באופן הדוק למערכת העצבים האוטונומית. אופי הנשימה מושפע ממערכת העצבים אך גם משפיע חזרה על מערכת העצבים. נשימה אל הבטן, תוך הפעלה של הסרעפת, במיוחד עם נשיפות אטיות יגבירו את התפקוד של מערכת העצבים הפאראסימפטתית, המרגיעה. כמה לאט? כ 8-12 נשימות בדקה.

ולכן, אם נתעורר עם מחשבות מלחיצות, מוצדקות או שאינן מוצדקות, כדאי להשקיע כמה דקות של נשימה כדי להסיט את מערכת העצבים לכיוון האמצע המאוזן. אז שיקול הדעת והשלווה יגברו והתנהלות הבוקר תהיה יעילה ומאוזנת יותר, וכל זה לפני שדיברנו על שמחת החיים.

 

לקבלת עדכונים על קורסים ופוסטים חדשים אפשר להצטרף לקבוצת וואטסאפ שקטה. 

שלכם, זהר