ישיבת בוקר – תרגול מונחה של פרנאימה ומדיטציה

מרווחים – הקדמה

מרווחים – הקדמה

לעין כמו גם לתודעה יש משיכה לאובייקטים ונטייה להתעלם מהחללים שביניהם.
כשנכנס לחדר נשים לב לכיסא או לשולחן אבל האם עצרנו להתבונן פעם בחלל? נאמר ברווח בשבין שתי תמונות התלויות על הקיר ?

בדאו דה ג׳ינג המתוארך למאה ה 6 לפני הספירה כותב לאו דזה על מרווחים:

Thirty spokes will converge
In the hub of a wheel
But the use of the cart
Will depend on the part
Of the hub that is void
….

לאו דזה מציין את יעילות של הגלגל בזכות המרווחים בין החישורים. בבתי השיר הבאים הוא מתאר גם קערת חרס ובית. בכל אחד מהם המוצר הוא החומר אבל השימוש במוצר הוא בזכות המרווח, החלל.
ולאו דזה מסכם:

So advantage is had
From whatever is there
But usefulness rises
From whatever is not

או בתרגום העברי של דן דאור ויואב אריאל (ספר הדאו הוצאת מודן):

ביש של הדברים – עוקצם (תפקידם)
באין – כוחם.

גם באימון נוכל להתשמש בכוחם של המרווחים:
בנשימה יש רווחים מובנים גם במרחב וגם בזמן.
במרחב נגדיל את החלל בשאיפה,
בציר הזמן נעמיק את ההתבוננות על המרווח הטבעי בין השאיפה לנשיפה ובתוך השאיפה.
במדיטציה, just sitting וגם במיינדפולנס, אנחנו נשארים מודעים למחשבות.
היום אני רוצה להציע הסתכלות במרווחים שבין המחשבות.

נשב פעמיים. פעם ראשונה בתחילת התרגול, נזהה את המרווחים בין המחשבות,
ופעם שניה בסוף התרגול, אז נכוון את התודעה להשאר באין.

תרגול נעים לכולם,
זהר