קפלבהטי הוא תרגול פרנאימה נפוץ בקרב מתרגלי יוגה, עובדה ידועה היא שבמקרים כמו מחלות לב, אנמיה, הרנייה סרעפתית או הריון לא מומלץ לתרגל קפלבהטי, אולם יש קבוצה שלמה של אנשים שלא מאובחים בבעיה רפואית מסויימת ובכל זאת לא מומלץ להם לתרגל קפלבהטי. איך תדעו אם אתם שייכים לאנשים האלו? האם פיזיולוגית נכון לכם לתרגל קפלבהטי?
אין ספק שרבים, ואני ביניהם, מאוד אוהבים קפלבהטי. נשימות קפלבהטי הם נשימות מהירות בהן הנשיפה נעשת במאמץ והשאיפה בהרפיה. התרגול האינטנסיבי גורם לתחושת חיות ועירנות, ולחלק מהאנשים הוא מגביר ריכוז ואף תחושת שקט בראש. אולם לא כל מה שאנחנו אוהבים הוא טוב בשבילנו. הטקסט הידוע, ההאטה יוגה פרדיפיקה, מזהיר אותנו שפראנימה יש לתרגל בדרך הנכונה אחרת האימון המופלא עלול לגרום למחלה. אחת הדרכים בהם פרנאימה יכולה להזיק היא ביצוע לא נכון של התרגיל. דרך אחרת בה האימון מזיק היא שההשפעה שלו מחמירה נטייה קיימת ולא בריאה של המתרגל. את הסוג השני קשה יותר לזהות. בעידן בו רוב שיעורי היוגה נערכים בקבוצות קל לפספס את התלמיד אשר קפלבהטי יכול להזיק לו. הנה שתי דרכים עקריות לדעת מתי לא כדאי לתרגל קפלבהטי:
ביצוע לא נכון של התרגיל
אחד הסימנים הברורים לתרגול לא נכון הוא כאשר בכל נשיפה הכתפיים קופצות לכיוון האזניים. הנזק של תרגול באופן כזה הוא עליה מידית בטונוס הסימפטתי. תלמיד הנושם ככה יכול לחוות ריגוש יתר לסביבה, חוסר סובלנות או עצבנות בעקבות התרגול. הרמה של הכתפיים היא לרוב לא בשליטת המתרגל אלא נובעת מדפוס נשימה לקוי כמו למשל חולשה של הסרעפת. במקרים כאלו רצוי להשתמש בתרגולי נשימה קלים, שאני קוראת להם פרה-פרנאימה, על מנת לטפח דפוס נשימה תקין.
כאשר רצפת האגן חלשה יש נטייה לדחוק את הבטן לכיוון הגב בנשיפה המאומצת, אז הלחץ שנוצר דוחק את אברי הבטן אל קרקעית האגן ועלול להחמיר פתולוגיות באגן. חשוב לבדוק את יציבות ועוצמת שרירים אלו לפני וללמד איסוף אפאנה ואיו עוד לפני שמלמדים נשיפה אינטנסיבית.
החמרה של נטייה פיזיולוגית לא בריאה
יש סימן גופני מובהק שלא מצאתי בספרים אבל שמתי לב אליו בעקבות הוראה, בדיקות עצמיות והצלבה עם מחקרים פיזיולוגים, ואני רוצה לשתף אותו לטובת אלו שקפלבהטי עלול להזיק להם.
לרוב אחרי תרגול קפלבהטי עולה תחושת החום בגוף. אולם, יש קבוצה קטנה של מתרגלים אשר יחוו גל קור או קור בכפות הידיים והרגליים. עבורי זה סימן אזהרה רציני למתרגלים שנמצאים בקבוצת סיכון למחלות בעקבות נטייה לרמות נמוכות של פחמן דו חמצני בדם. עבור אלו תרגול קפלבהטי (כמו גם בהסטריקה, נשימות מעגליות או נשימות ווים-הוף) עלול להחמיר את הנזק.
רמות נמוכות של פחמן דו חמצני מפחית את ספיגת החמצן מכלי הדם הקטנים בגוף. המצב מקושר עם מספר מחלות שהבולטת בהם היא תשישות, נטייה לסטרס, אסטמה ומספר מחלות כרוניות ואימוניות. קפלבהטי מפחית עוד יותר את רמות הפחמן הדו חמצני בדם. אנשים שמראש רמות הגז היו אצלם נמוכות עלולים לחוות רגעים בתרגול בהם חמצן לא יגיע לתאים באיברים כמו הכליה, המעי או חמור מכך – המוח. אמנם מדובר בדקות ספורות אבל לי זה מרגיש לא בריא. בנוסף, ישנם גם שינויים אחרים שנמשכים מעבר לתרגול – כמו איבוד סידן לשתן. גם לאנשים עם אוסטאופורוזיס אני לא חושבת שכדאי לתרגל קפלבהטי.
לפעמים עוד לפני הקור יופיע עקצוץ סביב השפתיים. אני מאמינה שאלו המרגישים עקצוץ שכזה או ידיים קרות עדיף שיוותרו על קפלבהטי. אם לא רוצים לוותר על התרגול צריך לפחות למתן אותו מבחינת קצב ועוצמה ולפצות בעזרת קומבהקות ריקות.
היופי הוא שסוגים שונים של פרנאימה משפיעים באופן שונה ואף הפוך על הגוף. אם אתם מסוג האנשים בעלי ידיים קרות, עקצוצים סביב השפתיים שסובלים מחוסר אנרגיה כללי, אוסטאופורוזיס ועוד כדאי לבדוק רמות פחמן דו חמצני ואפשר ורצוי להשתמש בתרגולי פרנאימה שיעזרו לאזן את רמות הפחמן הדו חמצני בדם.
אם אתם מתעניינים בנשימה ותרגילי נשימה – קורס יוגה תרפיה ׳נשימה ככלי טיפולי׳ במכללת וינגייט הוא עבורכם.
לקבלת עדכון על פוסטים חדשים, הרצאות וקורסים הצטרפו לקבוצת וואטסאפ מאוד שקטה.
לשאלות תמיד אפשר לכתוב אלי,
שלכם, זהר