פרופסור לנוירולוגיה דויד לינדן, שאינו חוקר נשימה, אמר: “בהרבה אזורים במוח אפשר למדוד את הנשימה, במוח הגדול, במוח הקטן, בהבנולה (מקום הקשור בדיכאון) ועוד אזורים רבים. אפשר לזהות את דפוס הנשימה ברקע המדידה בכל האזורים האלו, כמו טביעת האצבע של הנשימה. ולכן הרעיון ששינוי נשימה מודע יכול להשפיע על תפקודים רבים במוח נשמע לי להגיוני מאוד״.
המדע רק מתחיל להסתקרן לגבי השפעות הנשימה על המוח, אבל אם אוספים את פיסות הפאזל מתחילה להתגלות תמונה. והיא מרגשת ועמוקה ורחבה. להתבונן בנשימה מבלי להבין אותה זה כמו ההבדל בין להסתכל על שמים כחולים לעומת צפייה דרך טלסקופ האבל. העומק והיופי גדול פי כמה וכמה.
אנשים בגילי מתחילים לדווח על ירידה בזיכרון, שיכחה של שמות או קושי בשינה טובה. בגילאים צעירים יותר מדובר על הפרעות קשב וריכוז ובגיל מבוגר יותר כבר יש מושגים מפחידים כמו דמנציה או אלצהיימר.
חלק מהמצבים הם בלתי נמנעים, אחרים הם תוצאה של אורח החיים מודרני אשר בלי כוונה מאמן את המוח לכיוונים לא טובים. החיים בעידן שלנו כוללים עודף גירויים, רמות מתח גבוהות ואולי מעט מדי פעילות גופנית מגוונת. אם נרצה להמשיך בחיים עמוסים ובמקביל לשמור על תפקוד מוח מעולה כדאי מאוד שנוסיף פעילות מאזנת. כלומר: להגביר את פעילות המוח בכיוון ההפוך: לשקט, לריכוז, להגברה של ויסות רגשי.
כאן נכנס לתמונה אימון הנשימה.
הנשימה קשורה לתפקוד המוח בכל כך הרבה מישורים. כאשר הנשימה אידאלית מופעלים אזורי מוח הקשורים בזיכרון בחשיבה רציונאלית, יש ויסות טוב של אזור המוח הקשור בחרדה. בנוסף, חלקי המוח השונים פועלים בהרמוניה והתקשורת ביניהם טובה. אם נרד פנימה לרמת התאים נשימה בריאה דואגת לזרימת חמצן טובה ופינוי יעיל של פסולת. כשהנשימה לא אידאלית כל אלו מתחילים להיפגע.
מטריד לגלות שאחוז לא מבוטל מהאוכלוסיה מאופיין בדפוסי נשימה לקויים. דפוס נשימה לקוי הוא כאשר האויר נכנס ויוצא, חמצן מגיע לדם והכל נראה בסדר מבחינה רפואית. הבעיה היא שהאופן בו מופעלים שרירי הנשימה הוא לא אידאלי. למשל כאשר נושמים דרך הפה ולא דרך האף או כאשר הסרעפת לא פועלת בצורה מאוזנת. דפוס נשימה לקוי נוסף הוא כשנוצרת עבודה עודפת של שרירים באופן שיוצר מתח מתמיד בשכמות, בצוואר או בלסת. זה יכול להראות כמו דבר קטן או לא משמעותי אבל זה נזק מצטבר כי הנשימה מתרחשת כל הזמן. דברים קטנים בגוף ובמוח מתחילים להשתבש. למשל, גודש באף, לחץ קל בחזה, מתח בכתפיים, קצת נפיחויות בבטן או כאבי גב ועוד סימנים קטנים שפוגעים קצת באיכות החיים ולא תמיד יודעים לקשר אותם לכך שהנשימה לא אידאלית.
כשדפוס הנשימה לקויי לא רק תפקודי הגוף נפגעים אלא גם תפקודי המוח, קשה יותר להתרכז, מתחילים לשכוח שמות, רמות המתח עולות, פה ושם אזורים לא מקבלים חמצן ומתחילה מיגרנה ועוד נזקים רבים ונסתרים.
דפוס נשימה לקוי מוטמע כל כך עמוק שהוא מרגיש טבעי לגמרי. אנשים רגילים לחיות עם חוסר הנוחויות הקטנות האלו. כמו שתלמידה אמרה לי: רק לאחרונה הבנתי שלא לכולם כואב קצת בחזה.
אם תרצו לבדוק את דפוס הנשימה שלכם, תוכלו להכנס לקישור הבא.
היופי הוא שהנשימה היא פעולת שרירים ועצבים, ואת שניהם אפשר לאמן כדי לשפר את דפוס הנשימה. כבני אדם אנחנו יכולים לשלוט באופן מודע בנשימה. נוכל להשתמש בסדרות תרגילים שישפרו בהתמדה את האופן שבו אנחנו נושמים. כשדפוס הנשימה ישתפר גם המוח יפעל בצורה יותר טובה.
ואם דפוס הנשימה כבר טוב? התרגול יהפוך את המוח לחזק יותר וטוב יותר. נהיה בדרך לאימון ׳מוח על׳.
איך ומה? על כל בפוסטים הבאים בסידרה.
זכיתי להיות רופאה וטרינרית וחוקרת לפני לימודי הוראת היוגה ויוגה תרפיה. החיבור בין השניים פתח בפני עולם שלם. אני מרגישה שזו זכות גדולה ואף חובה להעביר את הידע הלאה.
אני מלמדת טיפול בעזרת נשימה לאנשי מקצוע, וקורסי ׳נשימה בריאה׳ לאנשים שרוצים להפוך שליטה בנשימה לדרך חיים. בסידרת הפוסטים הקרובה אכתוב על הקשר בין נשימה למוח. מי שרוצה לעקוב מוזמן להצטרף לקבוצת וואטסאפ שקטה או להרשם באתר לקבלת מייל.
בתחילת ינואר אתחיל פרוייקט חדש של שיעור זום שבועי. השיעור יכלול מגוון תרגולי נשימה, מדיטציה ומעט תנועה קלה משלבת נשימה. הוא מיועד לאנשים ללא הכשרה מוקדמת אשר רוצים לתרגל את הנשימה כמו שמתרגלים שרירים. מעין ׳שעת כושר׳ של הנשימה והתודעה. אני מכוונת לאימון שישפר מצב רגשי, כמו הפחתת מתח, ומצב הגופני – כמו שיפור לחץ דם או העיכול. יהיה דגש מיוחד על תרגול לטובת שמירה ושיפור תפקוד המוח. כמו תמיד השיעורים מלווים בהסברים מדעיים והמלצות לתרגול בהמשך השבוע. (שיעורים למורים ליוגה או מטפלים יפתחו בהמשך. שיעור זה פונה לקהל הרחב).
לפוסט הבא: רוצים לשדרג את המוח? תנשמו.
שבוע נושם לכולם,
זהר
